Download This Paperעלייתו, שחיקתו ועלייתו המחודשת של רצונו ה"משוער" של הנפטר באשר לשימוש בזרעו לאחר מותו The Rise, Fall and Rise Again of the "Presumed" Will of the Deceased to Reproduce After his Death?
13 NETANYA ACADEMIC COLLEGE LAW REVIEW 89 (2020)
44 Pages Posted: 13 Apr 2020 Last revised: 7 Oct 2022
Date Written: April 6, 2020
Abstract
תקציר בעברית: בארץ כבעולם אנו עדים בעשרות השנים האחרונות לשינויים דרמטיים במבנה ההורות ה"מסורתית", ובכלל זה לריבוי המקרים של הולדה לאחר המוות. סוגיה זו מזמנת לפתחנו מנעד רחב ביותר של דילמות וקשיים אתיים־משפטיים הנוגעים בארבעת הגורמים המרכזיים השותפים להליך – הנפטר, האלמנה, הילד העתיד להיוולד והחברה. אך הבעיה הראשונה בחשיבותה היא ללא כל ספק אם ניתן לעשות שימוש בזרעו של אדם מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת לכך. עניין זה מתחדד לנוכח כניסתו לתמונה של גורם מרכזי נוסף – הורי הנפטר. הללו הולכים ותופסים מקום בולט יותר ויותר בהליך המשפטי, פעמים אף כנגד רצונה הברור והמפורש של האלמנה שלא ייעשה שימוש בזרע של בן־זוגה המנוח. וכך למעשה יש לנו שניים שאוחזים בנפטר אחד, ומשערים אם רצה שייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו או לא, ואם כן – על־ידי מי.
במאמר שלפנינו אבקש לשרטט תנועת מטוטלת שהתרחשה בסוגיית רצונו ה"משוער" של הנפטר באשר לעשיית שימוש בזרעו לאחר מותו: בעוד שעד לפני כעשרים שנים נעשה השימוש ברצונו ה"משוער" של הנפטר במשורה ובצמצום יחסי, מתחילת שנות האלפיים נרשמה עלייה בשימוש ברצונו ה"משוער" של הנפטר, אך זאת רק עד לפני כשלוש שנים, שאז החלה להסתמן שחיקה בשימוש ברצון "משוער" זה, בעקבות פסיקה תקדימית שניתנה בשלהי 2016 על־ידי בית־המשפט העליון ובתחילת 2017 על־ידי המחוזי. אולם חוששני שבקיץ 2018, במסגרת פסיקה עדכנית יותר של המחוזי, הופרחה הסנונית הראשונה בכיוון החדש־ישן של הרחבת השימוש – הבעייתי מאוד בעיניי – ברצון הלא־מפורש של הנפטר. אסיים את המאמר בקריאה למחוקק לקבוע בהקדם האפשרי, בצורה צלולה וברורה, מהן אמות־המידה לעשיית שימוש בזרעו של הנפטר, כדי שלא נמשיך לשער השערות בדבר רצונו של הנפטר, באופנים אשר חוששני מאוד ש"לא שערום אבותינו".
Note: Downloadable document in Hebrew.
Suggested Citation: Suggested Citation
