Rabbi Meir Simcha of Dvinsk and His Attitude Toward Gentiles
(הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק וגישתו לאינו יהודי)

Abstract

English Abstract: The present article examines various issues in R. Meir Simha Hacohen’s (RMS) halakhic approach toward gentiles. His approach attests to innovation, and it attests mostly to moderation and an effort to reach a compromise with gentiles. The article shows that his halakhic and judicial approach does not advocate a complete detachment between Jews and gentiles; on the contrary, it encourages increased relations between them. On all the issues that were examined, in which the Halakha could be interpreted in a strict manner or in a lenient one, RMS always follows the approach that facilitates relations between Jews and gentiles. His position is consistent and forms a broad fundamental approach according to which, whenever it is possible to set the laws governing the relations between Jew and gentiles on an even footing, one should make an effort to do so. The article exposes several broad principles in RMS’s attitude toward gentiles, for example, the rationale that distinguishes between religious matters and worldly affairs. The laws governing the latter apply to gentiles as well and are identical for gentiles and Jews. The article also shows that RMS issued a series of rulings aimed at compromising with the gentiles and bringing Jews and gentiles closer together. The article explains RMS’s approach of meeting gentiles half way by historical and the sociological circumstances within which he acted, including the fact that in Easter Europe his Jewish circle did not perceive itself as self-referential and conservative, which enabled RMS to develop a moderate approach toward gentiles.

תקציר בעברית: בעיר דוינסק, עיר מגוריו של רמ"ש, היהודים היו כמחצית מהאוכלוסיה. הם השתלבו והתערו בסביבה שאינה יהודית. שאלות מעשיות והלכתיות ביחס לדרכי ההתקשרות המסחרית והחברתית עם האינו יהודי הגיעו לפתחו של רמ"ש מעת לעת. ההתייחסות ההלכתית לאינו יהודי, העולה על הכתב והנישאת על פה בבית המדרש, מעצבת את ההתייחסות החברתית, המוסרית והתרבותית כלפי הסביבה שאינה יהודית. מכאן חשיבות העמידה על תפיסתו ההלכתית של רמ"ש בנוגע לאינו יהודי. בסוגיות השונות הנוגעות לאינו יהודי יש צדדים הלכתיים לכאן ולכאן. יש המחמירים ואוסרים כל מגע של חיבה בין היהודי לבין האינו יהודי. לעומתם, יש הרואים את המגע עם האינו יהודי באור מתון יותר. מאמר זה יבחן אלו צדדים רמ"ש אימץ במשנתו ההלכתית ואלו צדדים דחה. האם החמיר על כל קשר עם הגוי וביקש לבדל את העם היהודי מסביבתו, או שמא היה מתון יותר בפסיקותיו. מאמר זה יבחן אם רמ"ש פסע בשבילים שנסללו לפניו והאם פילס לעצמו דרך חדשה ומקורית. אם אכן נקט דרך כזו, האם הפוסקים הבאים אחריו ראו לאמצה ולהסתמך על חידושיו. העדויות ההיסטוריות מספרות כי רמ"ש היה מקובל גם על האוכלוסיה שאינה יהודית בעירו, ובמובנים מסוימים גם היא ראתה בו את מנהיגה. מעניין יהיה לראות אם הדבר בא לידי ביטוי גם בתפיסתו ההלכתית בסוגיות השונות המתייחסות לאינו יהודי.

Keywords: R. Meir Simha Hacohen, Dvinsk, Or Sameah, Meshekh Hokhma, Jews, gentile, Jewish law, halakhic, Maimonides, decisors, poskim, Sages, biblical law, rabbinical prohibition, Responsa, Torah scrolls, Orlah, Ben Noah