A Theory of Sharing Decision-Making in Mediation
(תיאוריה של קבלת החלטות משתפת בגישור)

38 Pages Posted: 10 Jul 2012 Last revised: 16 Nov 2015

See all articles by Omer Shapira

Omer Shapira

Ono Academic College Faculty of Law

Date Written: July 10, 2012

Abstract

English Abstract: Numerous decisions are made in mediation by mediators and parties. Who should make these decisions? To what extent should the parties control decision-making? What kind of decisions mediators may make alone? What kind of decisions mediators may make against the wishes of the parties? These questions have not received adequate treatment in mediation literature and in mediators' codes of conduct. Moreover, the current approaches to decision-making in mediation are flawed; they assign decision-making powers on shaky grounds, requiring an ineffective differentiation between process and content and between substantive and non-substantive decisions. Instead, the article offers a new workable approach which delineates with clarity the decision-making powers of mediators and parties and identifies the legitimate restrictions mediators may impose on the right of parties to make decisions. The theory advocated in this article supports an extensive party right to self-determination with regard to all types of decisions, but at the same time defends a parallel duty of mediators to balance the decisions of parties with their duty to conduct the mediation in accordance with applicable rules of conduct. The article goes on to discuss and illustrate what balancing means and the circumstances in which balancing would be a justified intrusion on parties' right to self-determination. The theory offers guidance to mediators and informs mediation parties on their respective rights to make decisions in mediation. If accepted, it may affect the practice of mediation, the expectations from mediators, and the centrality of mediation parties in the process.

תקציר בעברית: המאמר "תיאוריה של קבלת החלטות משתפת בגישור" מציע תיאוריה של קבלת החלטות בגישור. התיאוריה מבססת זכות כללית של צדדים לגישור לקבל החלטות הנוגעות להליך הגישור בו הם משתתפים, ולצידה חובה כללית של מגשרים לקיים הליכי גישור בהתאם לכללי ההתנהגות החלים עליהם. המאמר טוען כי זכותם של צדדים לגישור לקבל החלטות הקשורות להליך מוגבלת בשני מובנים. ראשית, זכותם אינה חלה על החלטות שהם מנועים מלקבל משיקולים אתיים או מעשיים (פרקטיים). שנית, זכותם של הצדדים לקבל החלטות היא זכות יחסית, הניתנת להגבלה על ידי מגשרים מסיבות מוצדקות. על מנת להצדיק התערבות בקבלת החלטות של צדדים לגישור, על המגשר להיות מסוגל להראות כי ההתערבות מינימלית והכרחית על מנת לאפשר את קיום הגישור בהתאם לכללים החלים על המגשר. לפיכך, התיאוריה מבקשת להגדיר את סמכות קבלת ההחלטות של צדדים לגישור ומגשרים, ולהציע רציונל להגבלות הלגיטימיות שמגשרים רשאים להטיל על זכותם של צדדים לקבל החלטות הנוגעות לגישור. התיאוריה אינה מוגבלת לסגנון גישור מסוים: היא מניחה שמגשרים מכל סגנונות הגישור מחויבים בו בזמן לכבד את חופש הבחירה (הכרעה עצמית) של צדדים לגישור ולקבל החלטות באופן עצמאי מהצדדים, ועל כן זקוקים לקווים מנחים לגבי התערבויות לגיטימיות בקבלת ההחלטות של צדדים לגישור.

Keywords: mediation, mediator, self-determination, autonomy, consent, decision-making, ethics, code, conflict, dispute, impartiality, fairness, power, outcome

JEL Classification: K10, K19, K40, J52, D74

Suggested Citation

Shapira, Omer, A Theory of Sharing Decision-Making in Mediation
(תיאוריה של קבלת החלטות משתפת בגישור) (July 10, 2012). 44 McGeorge L. Rev. 923 (2013). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2102997 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.2102997

Omer Shapira (Contact Author)

Ono Academic College Faculty of Law ( email )

104 Zahal St.
Kiryat Ono, 55000
Israel

Register to save articles to
your library

Register

Paper statistics

Downloads
88
Abstract Views
814
rank
284,130
PlumX Metrics