כשאהבה כואבת: על דילמת ההתחשבות בבקשתן של נשים החיות בצל האלימות להקל בענישת הפוגע
(When Love Hurts: Dilemmas When Considering The Request of Women Living Under The Shadow of Violence For Leniency in The Sentencing of Their Assailants)

Abstract

תקציר בעברית: שלב העונש אינו רק שיאו של ההליך הפלילי, אלא ניתן לראות בו מזקק של ההליך הפלילי כולו: נזקה של נפגעת העבירה ניצב נגד נתוניו האישיים של הפוגע ואל מול אינטרסים ציבוריים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם האינטרס הפרטי שלה. האם מן הראוי לאפשר לנפגעת מעבירות אלימות לומר את דברה בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של בן זוגה הפוגע, גם אם תבקש להקל בעונשו? האם מן הראוי כי בית המשפט ייקח בחשבון את דעתה זו בין כלל שיקולי הענישה? המאמר פותח בהתוויית מסגרת תאורטית כללית, התומכת במתן קול לנפגעת העבירה בשלב גזר הדין, על יסוד של תאוריית הענישה; תאוריה המקנה חשיבות למסר המועבר באמצעות המשפט הפלילי, כמו גם לרגש שמעוררים הפגיעה והעונש בקהלי היעד. המאמר מתמקד בשאלת מקומה של נפגעת מעבירות אלימות כלפי בת זוג, ומהו המשקל שראוי לייחס לעמדתה במכלול שיקולי הענישה לנוכח ייחודן של עבירות אלו ולנוכח הרקע הפסיכו-סוציאלי המורכב המאפיין דינמיקה של מערכת יחסים אלימה. עולמן הפנימי של נשים החיות בצל האלימות ניחן במורכבות שגורמת במקרים רבים לנפגעת-הפרטית לחרוג ממודל "הנפגעת" הקלאסית ולבקש דווקא הקלה בעונשו של הפוגע; בקשה זו מנוגדת לעמדה המצופה לכאורה מאישה שמשתייכת לקטגוריית "קורבנות קולקטיביים" של נשים הסובלות מאלימות, עמדה הקוראת להחמרה בענישה בתור אקט המייצג הכרה בנזקן ובסבלן. המאמר מנתח את השאלות המוצגות מנקודת מבטן של תאוריות פמיניסטיות שונות ועומד על שאלות יסוד המעוצבות מן המתח שבין פטרנליזם והרצון לגונן על האישה, שלא אחת היא חשופה לסכנה של ממש ונתונה להשפעתו של הגבר, ובין ההכרה באוטונומיה ובבחירה החופשית שלה על חייה בתורת אמצעים להעצמתה ולהשבת השליטה שאבדה לה במערכת היחסים האלימה. המאמר מציע לזנוח את ההתבוננות הדיכוטומית על המתח בין אוטונומיה לפטרנליזם, משום שראייה מעין זו חוטאת להסבר על מציאות החיים המורכבת שמאפיינת חוויית חיים בצל האלימות. חלף זאת, יש בו קריאה לאמץ התבוננות רגישת-רזולוציה שתכיר בקשת של מצבים המשקפים את פעולתן של נשים החיות בצל האלימות מתוך אוטונומיה חלקית בעזרת פיתוח מודל רב-ממדי המכיר ברב-גוניות נשית. שימוש בתסקיר נפגעת כאמצעי להביא בפני בית המשפט את עמדה הנו כלי מעשי הנגזר ממודל זה ליישום על השאלה שבמוקד הרשימה. עריכת תסקיר נפגעת מעמיק ויסודי בידי גורם מטפל יביא להיכרות עם עולמה הפנימי של האישה, היכרות שעשויה לסייע בהבנת המניע העומד מאחורי בקשתה להקל בעונש. מניע זה משתנה מאישה לאישה לפי סיפורה האישי, ועשוי ללמד על מידת האוטונומיה שלה בכל מקרה ומקרה ועל המשקל שיש לייחס לבקשתה בשיקולי הענישה. הפתרון המוצע ממחיש את היתרונות שעשוי להפיק המשפט משילוב של כלי טיפול בתוך מערכת המשפט.

English Abstract: Should the victim of a domestic crime be entitled to express her views and concerns when her violent spouse is being sentenced, even if her request is for leniency? This may well be the most difficult question for supporters of victims' rights, who are accustomed to relate to victims who ask for severe sentences for their assailants. This question is affected by the complicated conflicting interests at the sentencing stage. The harm suffered by the victim of an offense is pitched against the personal profile of the assailant and the public interest.

This article seeks not only to confront this issue but also to suggest a progressive resolution model, based on firm ground. At the base is a unique interpretation and application of an expressive theory of criminal justice. It is then supported by a complex feminist view and psycho-social research that will be used to highlight the flexibility required of any suggested solution. This uniqueness will be explained by the characteristic dynamics of a violent relationship and the inherent differences between the women being discussed and the abstract category of 'classic (female) victims' asking for harsh sentences to be imposed on their attackers.

The article not only challenges sentencing theorists and supporters of 'classical' criminal law theory but also certain feminist theories, as it analyzes these issues from the perspective of conflicting theories, paternalism versus autonomy, and asserts their inadequacy in this case. The authors call for the adoption of a complex feminist view instead of the dichotomous understanding of the autonomy-paternalism tension. This argument necessitates a resolution-sensitive model that recognizes the variety of situations reflecting the actions of women living in the shadow of violence and functioning from a position of partial autonomy. A development of a multidimensional model that recognizes the plurality of female typology is essential in order to best serve this multifaceted victims' rights theory. The article then translates the theory into practice and suggests using Victim Reports as a means of empowering the women, hearing their authentic voices, enriching the Criminal Justice System and, potentially, even advancing the study of violence.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: הקלה בעונש, אלימות בן זוג, שיקולי ענישה, נפגעות עבירה