הדור הבא של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט כדי להשיג את הגט ו'כלל האחריות' של קלברזי ומלמד
משפטים מא 153, תשע"א-2011
102 Pages Posted: 30 Oct 2013
Date Written: October 30, 2013
Abstract
תביעות נזיקין בתא המשפחתי הפכו לחזון נפרץ במקומותינו. ילדים תובעים את הוריהם ובני זוג תובעים את בני זוגם או את בני זוגם לשעבר. התביעות הללו מזמנות מפגש מרתק בין דיני הנזיקין, שברוב המקרים עוסקים ביחסים בין זרים, לבין ענייני משפחה. בחלק מהתביעות אין מפגש בין דיני הנזיקין לדיני המשפחה, ומדובר בתביעות נזיקין בלבד אם כי כמובן יש להן השלכה על התא המשפחתי, כגון במקרי תביעות בגין אלימות של הורה או בן זוג, לשון הרע וכיו"ב. אך התביעות המסקרנות ביותר הן אלה שבהן מתרחש מפגש בין דיני המשפחה לדיני הנזיקין, מפגש היוצר לעתים ניצוצות של ממש. הדברים מקבלים משנה תוקף בייחוד במשפט הישראלי, שבו בכל הקשור לענייני נישואין וגירושין הערכאה המוסמכת היא בית הדין הדתי, והדין השליט הוא הדין האישי, ולעומת זאת תביעת הנזיקין מתבררת בבית המשפט לענייני משפחה על פי הדין האזרחי-דיני הנזיקין. ההכרה בתביעות כאלה היא לעתים שנויה במחלוקת, ובעיקר אמורים הדברים בתביעות נזיקין של מסורבות גט נגד בעליהן, שכן עולות טענות של עקיפת הערכאה האזרחית או הערכאה הדתית - בית הדין הרבני - דרך התערבות בענייני גירושין והשפעה, בעקיפין או אף במישרין, על מתן הגט ועל כשרותו.
בחיבור זה אנסה להציג את התמונה של תביעות נזיקין בין חברי המשפחה, הקיימת והמתפרקת, בעיקר בנושא של סרבנות גט, דרך שימוש במאמרם המפורסם של קלברזי ומלמד משנת 1972, המציג בין היתר את האפשרות להגן על אותה זכות משפטית, לעתים דרך סעד ראשי ולעתים דרך סעד משני. המתווה שמשרטטים קלברזי ומלמד, בעיקר דרך אד הכללים שהם מציגים - "כלל האחריות לטובת הניזוק" - יסייע להצגת היחס בין מערכת הדינים (נזיקין ומשפחה) והסעדים בכל מערכת כזו, ולכלל האחריות לטובת הניזוק גם תהא חשיבות רבה ביצירת בסיס תאורטי-נזיקי להתפתחויות חדשות ועתידיות במקרים שבהם קיימים מאבקים של ממש בין הדינים (דיני הנזיקין מול הדין האישי) ובין סמכויות וערכאות (בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין הדתי) בתביעות בגין סרבנות גט, הן של נשים והן של גברים. בעיקר אבחן בעניין זה את האפשרות לפסוק פיצויים בנזיקין בגין סרבנות גט במקרים שבהם בית הדין הרבני לא אמר כלל את דברו, ולכן לכאורה מדובר ב"גט אזרחי".
אבחן בין היתר: אם זכויות הקשורות לסטטוס האישי הן סחירות וניתנות להעברה ולמכירה; אם בית המשפט לענייני משפחה יכול למלא תפקיד פעיל ולגיטימי ביצירת מעין עסקה מטעם המדינה שבה בן משפחה פוגע בזכויותיו שלבן משפחה אחר במישור הסטטוס האישי; אם המדינה מאפשרת לתמחר את הזכות הנפגעת במישור הסטטוס דרך קביעת תג מחיר לפגיעה בזכות באמצעות דיני הנזיקין.
Keywords: תביעות נזיקין במשפחה, כלל האחריות, סרבנות גט
Suggested Citation: Suggested Citation