הסדר טיעון הוא הסדר טיעון
(Plea Bargain is a Plea Bargain)

Abstract

הסדרי הטיעון משמשים כיום בשיטת המשפט הישראלית, מספרית ומהותית, כלי מרכזי לאכיפת החוק. יחד עם גידולו של מוסד הסדר הטיעון גדלה הביקורת הציבורית עליו, אך היקף התעסקות בית המשפט במהות המוסד, כמו גם היקף הביקורת השיפוטית על הסדרים שנחתמו – נותר ביחס הפוך. חרף משקלו הגדל והולך של מוסד זה, עד היום טרם הכריעה הפסיקה מהו מעמדו הנורמטיבי של הסדר הטיעון, ולא הוחלט תחת איזו מערכת דינים יש לסווגו. במספר פסקי דין נבחנה התאמתו של הסדר הטיעון לאחד המבנים המשפטיים הקיימים בדין: "המודל החוזי", "המודל השלטוני" או "מודל חוזה הרשות" בניסיון למצוא לו "אכסניה" הולמת. אלא שניסיונות אלה היו מוקשים, משום שאילוץ מוסד ייחודי להידמות למוסד קיים מתעלם מייחודו של המוסד ואף עלול לגרור תוצאות לא רצויות הנובעות מהסיווג. במאמר נטען כי הסדר טיעון הוא הסדר טיעון. הוא מבנה משפטי מיוחד אשר חלה עליו נורמטיביות משולשת: המשפט הפלילי המהותי והדיוני – בהיותו של הסדר טיעון חלופה לניהולו של הליך פלילי מלא; המשפט הציבורי – בהיות המדינה התובעת וצד להסכמות שבהסדר הטיעון; והמשפט הפרטי – בשל המרכיבים החוזיים שבהסדר. הניסיונות לסווגו הם על-כן מיותרים. לטענת המחברים, ראוי ואף רצוי לפתוח את הסוגיה מיסודה ולקבוע מבנה סדור וקוהרנטי להסדרתה. על כן יש לקבוע סטנדרטים ומהם לגזור כללים למוסד הייחודי הזה. הצעת החוק משנת 2010 מפספסת את המטרה בהתעלמה מהצורך לקבוע בצורה עקרונית את מטרותיו של הסדר הטיעון ואת ההיררכיה בין המטרות ובכך שהיא מעגנת בעיקר הלכות ספורדיות שנקבעו בפסיקה ללא ניסיון ליצור משנה סדורה. בעייתיות זו מקבלת משנה תוקף לאור תיקון 113 לחוק העונשין שיצר רפורמה בענישה וקבע את עיקרון ההלימה כעיקרון מרכזי – אשר רחוק מעקרונות הענישה במסגרת הסדר טיעון. בהיעדר סטנדרטים ברורים בהצעת החוק המחברים מציגים בסוף המאמר את גישתם לעקרונות שראוי שיעמדו ביסוד מוסד הסדרי הטיעון ואת הכללים אשר ראוי שייגזרו מהם.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: הסדר טיעון, משפט פלילי, דיני חוזים,