המארג הרגולטורי-חינוכי: סימון תכניות טלוויזיה בסביבה התקשורתית החדשה
(The Regulation-Education Web: Television Rating Systems in the New Media Environment)

Abstract

תקציר בעברית: המודל הרגולטורי לצמצום חשיפתם של צעירים לתכנים פוגעניים בתכניות הטלוויזיה שהתפתח בשלהי המאה העשרים במדינות מערביות הוא ברובו מודל מוכוון-הורים. המודל, אשר אומץ אף בישראל, כולל, בין היתר, מערכת סימון משדרים טלוויזיוניים המבוססת על רגולציה של גילוי מידע על ידי ערוצי הטלוויזיה ומספקת להורה את היכולת לבחור תכנים מתאימים לילדיו. ואולם, שינויים משמעותיים במאפייני הצפייה של צעירים בסביבה התקשורתית החדשה הפחיתו את הרלוונטיות של ההורה כמתווך צפייה במידה ניכרת. המאמר נשען על גישות מולטי-דיסציפלינריות לבחינת הרקע המשפטי, התקשורתי והרגולטורי של המודל הקיים, ומציע מודל משופר הפונה גם לצעיר, אשר בו נוסף נדבך חינוכי חשוב למודלים המסורתיים של רגולציה תקשורתית. המודל המוצע במאמר משלב גישות לרגולציה מדינתית עם גישת אוריינות המדיה, העוסקת במיומנויות הנדרשות לצפייה ביקורתית, ומציע שימוש במערך הרגולטורי ככלי חינוכי. בהתבסס על מערכת הסימונים הנהוגה בשוק התקשורת המשודרת, המאמר מציע המלצות לשיפור התמודדותם של הצעירים עם תכנים טלוויזיוניים ולהרחבת תפקידם של מערכי הרגולציה העוסקים בעיבוד המידע וגילויו, אל עבר ביצועה של פעילות חינוכית משלימה.

English Abstract: The regulatory model developed in the late twentieth century in western countries, and adopted in Israel, for reducing young people's exposure to harmful content in television programs, is mostly parent-oriented. This model is based on a system of television content rating, which enables regulation by information disclosure. This type of regulation gives parents the ability to choose appropriate content for children to watch. However, significant changes have occurred in the characteristics of television viewing by young people in the new media environment, reducing the relevance of the parent as a television viewing mediator. The article takes a multi-disciplinary approach in examining the legal, communicational and regulatory backgrounds of the existing model, and offers a new model. The proposed model is supported by two combined approaches: a state regulatory approach; and a media literacy approach, advocating the acquirement of tools for critical viewing, in order to support the idea of education by regulators. The proposed model includes the youngster while adding an important education layer to traditional models of communication regulation. Focusing on the ratings system used in television programming, the article presents recommendations for bettering the ways young people cope with television content and for expanding regulatory roles with regards to information processing and disclosure, to educational activity.

Note: Downloadable document is in Hebrew.