פרדוקס הכוח בגישור: יחסי עוצמה וחולשה ביחסי מגשר וצדדים לגישור
(The Paradox of Power in Mediation: Power and Weakness in the Relations between the Mediator and the Parties to Mediation)

קרית המשפט ו, תשס"ו
Kiryat Hamishpat Law Review 6 371, 2006

72 Pages Posted: 30 Aug 2015

See all articles by Omer Shapira

Omer Shapira

Ono Academic College Faculty of Law

Date Written: 2006

Abstract

תקציר בעברית: במאמר זה מועלית הטענה שלפיה קיים מיתוס ביחס למהות הגישור ולכוחו של המגשר, מיתוס שאינו תואם את הנעשה בפועל בפרקטיקה הגישורית. המיתוס מתייחס להבטחות המוצהרות של הליך הגישור, כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקצועית בתחום הגישור ובאופן שבו מוצג הגישור על ידי מגשרים העוסקים בפרקטיקה. הבטחות שלפיהן הגישור הוא הליך וולונטרי, המבוסס על עקרונות של הסכמה, של חופש בחירה של הצדדים, של הגינות וניטרליות של המגשר, הליך המעמיד במרכזו את הצדדים, מותיר בידיהם את קביעת גורלם ואת קבלת ההחלטות המהותיות הקשורות לסכסוך ולפתרונו, ומותיר בידי המגשר את תפקיד הסיוע בניהול המשא ומתן בין הצדדים. מסרים אלו אינם משקפים מציאות שבה נהנה המגשר מעמדת כוח רבת עוצמה ביחסיו עם הצדדים לגישור, המעניקה לו יכולת השפעה גדולה על עיצוב תוכני הגישור והסדר הגישור.

המאמר נועד לחשוף את המיתוס האמור, להגביר את המודעות לקיומו ולעמת את העוסקים בפרקטיקת הגישור ואת הכותבים בתחום עם ההבטחות המוצהרות של ההליך ועם הפער בינן לבין המציאות בפרקטיקה הגישורית. לבד מהעובדה שפער זה עלול לפגוע באמינות המגשרים, הכותבים וההליך עצמו, עלולות להיות לו גם השלכות שליליות מבחינת הפגיעה בזכויות הצדדים לגישור.

המאמר עושה שימוש בתיאוריות כוח חברתי על מנת להגדיר "כוח" ו-"השפעה" בהקשר של הליך הגישור ומיישם מונחים אלו על טקטיקות השפעה נפוצות שנוקטים מגשרים בביצוע תפקידם. בנוסף, מתמקד המאמר בשלוש טקטיקות נפוצות במיוחד בהליכי גישור – הערכה, הצעת פתרון ופגישה ביחידות, ומדגים לגבי כל אחת מהן את הפער שבין המיתוס ביחס לכוחו של המגשר לבין המציאות בשטח ואת ההשלכות האתיות של שימוש בלתי מושכל על ידי המגשר בעמדת הכוח שבה הוא מחזיק. בחלקו האחרון, מכיר המאמר בשימוש בכוח כחלק בלתי נפרד מתפקיד המגשר אולם עומד על חשיבות ההכרה בפער שבין המיתוס לבין המציאות בפרקטיקת העשייה הגישורית ומציע כמה דרכים להתמודדות עם פער זה.

English Abstract: This article argues that a myth reigns regarding the essence of the mediation process and the power wielded by the mediator — one which defies the reality of the actual practice of mediation. The myth is all about the declared promises of the mediation process, as expressed in professional literature on mediation and in the way in which practitioners present the mediation to the parties. These promises depict mediation as a voluntary procedure, based on principles of consent, parties’ free choice, fairness, and mediator’s neutrality. In addition, the mediation procedure is presented as placing the parties in its center, allowing them to determine their fate and to adopt substantive decisions relating to the dispute and its resolution, and leaving the mediator the job of facilitating the negotiations between the parties. These messages are not reflective of the reality in which the mediator enjoys a position of tremendous power in his relations with the parties, endowing him with great influence in formulating the contents of the mediation and the mediation solution. The article purports to expose this myth, to increase awareness of its existence and to compel practitioners of mediation and those writing in the field, to confront the inconsistency between the declared promises of the procedure, and the reality of mediation practice. Aside from the fact that this inconsistency may well undermine confidence in mediators, writers, and the practice itself, it may also have negative repercussions on the rights of parties participating in the mediation. The article uses the theoretical model of societal power to define the terms “power” and “influence” in the context of the mediation procedure, and applies these terms to the tactics of exercising influence that are wielded by mediators in discharging their role. In addition, the article focuses on three especially popular tactics in the mediation process: evaluation, proposal of solution, and private meetings with mediator. With respect to each of these tactics, it reveals the chasm between the myth relating to the mediator’s power and the concrete reality of mediation practice, and the ethical implications of the mediator’s incautious use of his position of power. In the final section, the article acknowledges that the use of power is an inseparable part of the mediator’s role but at the same time, it stresses the importance of recognizing the discrepancy between the myth and the reality in the mediation practice, and proposes a number of methods for dealing with it.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: mediation, mediator, power, influence, ethics, myth, consent, self-determination, neutrality, impartiality, fairness

JEL Classification: K10, K19, K40, J52, D74

Suggested Citation

Shapira, Omer, פרדוקס הכוח בגישור: יחסי עוצמה וחולשה ביחסי מגשר וצדדים לגישור
(The Paradox of Power in Mediation: Power and Weakness in the Relations between the Mediator and the Parties to Mediation) (2006). קרית המשפט ו, תשס"ו
Kiryat Hamishpat Law Review 6 371, 2006. Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2652209

Omer Shapira (Contact Author)

Ono Academic College Faculty of Law ( email )

104 Zahal St.
Kiryat Ono, 55000
Israel

Register to save articles to
your library

Register

Paper statistics

Downloads
51
Abstract Views
499
rank
379,953
PlumX Metrics