על שפיטות, ביקורת שיפוטית, וריסון שיפוטי: צעדים לשיקום האמון בבית המשפט העליון
(On Justiciability, Judicial Review, and Judicial Restraint: Steps to Restoring Trust in the Israel Supreme Court)

משפט ועסקים יא, התשס"ט
IDC Law & Business Journal 11 193, 2009

58 Pages Posted: 30 Aug 2015

See all articles by Omer Shapira

Omer Shapira

Ono Academic College Faculty of Law

Date Written: 2009

Abstract

תקציר בעברית: לאחרונה הועלתה יוזמה להגביל (לצמצם) את השפיטות בבית המשפט העליון באמצעות חקיקה. סוגיית השפיטות אינה מוסדרת כיום בחוק אלא בהלכות שיפוטיות שפותחו במשך השנים על ידי בית המשפט העליון. היוזמה נועדה לשנות את מגמת הרחבת השפיטות בפסיקות בית המשפט העליון שהחלה באמצע שנות השמונים ולחזק את אמון הציבור בבית המשפט.

במובנה המקורי השפיטות נועדה להיות מבחן סף פרוצדורלי המיושם כחלק מהפעלת שיקול דעת שיפוטי על מנת לסנן עתירות שאינן מתאימות לדיון בבית המשפט ולמנוע דיון לגופן. שימוש נרחב בדוקטרינת השפיטות על ידי בית המשפט כמבחן סף יביא למעשה לתוצאה דומה לזו של צמצום השפיטות בחקיקה, קרי: צמצום הביקורת השיפוטית בנושאים שהוגדרו כבלתי שפיטים.

המאמר טוען כי דוקטרינת השפיטות המוסדית כפי שפותחה ויושמה על ידי בית המשפט העליון, במיוחד החל משנות השמונים של המאה העשרים, איבדה למעשה את זהותה ואת תפקידה המקוריים כמבחן סף לדיון בעתירות. קריאה בפסיקת בית המשפט העליון מגלה שלמרות הרטוריקה השיפוטית הממשיכה לעשות שימוש בביטויי אי שפיטות, בית המשפט דן בעתירות לגופן, ונימוקי אי השפיטות משמשים אותו כחלק ממכלול השיקולים לדחייתן. המאמר טוען שמבחינה עיונית אין זה נכון לכנות פרקטיקה שיפוטית זו כהפעלה של דוקטרינת שפיטות היות שאין המדובר בהפעלת מבחן סף פרוצדורלי ובהימנעות מדיון שיפוטי בנושאים המסווגים כבלתי שפיטים, ויש לראותה כחלק מתפיסה רחבה יותר של ריסון שיפוטי.

המאמר תומך במגמה זו. כחלק מהערכה מחודשת של דוקטרינת השפיטות, נידונים טיעונים המועלים על ידי התומכים בצמצום השפיטות. המאמר מראה שטיעונים אלה אינם יכולים להצדיק את צמצום השפיטות בחקיקה או באמצעות הפעלת מבחן סף פרוצדורלי על ידי בית המשפט. עם זאת יש בטיעונים אלו כדי להצדיק ולחייב ריסון שיפוטי. במאמר נטען שזניחת השפיטות המוסדית כמבחן סף משקפת מעבר מפרוצדורה למהות והשימוש בשיקולי שפיטות כחלק מבחינה עניינית של עתירות ובמסגרת תפיסה של ריסון שיפוטי הוא מהלך נכון המתאים לשיטת משפט דמוקרטית מודרנית המעמידה במרכזה את זכויות האדם.

הביטוי "ריסון שיפוטי" אינו זר לפסיקה ולכתיבה האקדמית בישראל אולם משמעותו טרם נבחנה בהרחבה. המאמר מציג עקרונות מרכזיים העומדים בבסיסה של דוקטרינת ריסון שיפוטי בתחומי המשפט הציבורי: תפיסה שיפוטית המכירה במגבלות הכוח, הידע והתפקיד של בית המשפט, הבאה לידי ביטוי ברטוריקה שיפוטית מתונה, בהעברת מסר של כבוד לרשויות השלטון האחרות, בהחצנה של מקרים שאינם מתאימים לדיון משפטי ובצמצום השימוש בעילת הסבירות. מרכיבים אלו אינם מייצגים את כל ביטויי הריסון השיפוטי ויש מקום להמשיך ולפתח את הדיון במהותו של ריסון שיפוטי. המאמר טוען שיישום דוקטרינה זו על ידי בית המשפט העליון עשוי לתרום לשיקום מעמדו הציבורי של בית המשפט, לענות למבקריו מהזירה הפוליטית ומהאקדמיה ולסייע להשבת האמון בו.

English Abstract: Recently suggestions have been made to limit justiciability in the Israel Supreme Court through legislation. Until now justiciability has been regulated by case law, not statute. The suggestions have aimed to change the pattern of Supreme Court rulings on justiciability beginning in the 1980s extending justiciability, and to restore public trust in the Court.

Originally justiciability meant to serve as a procedural threshold test implemented through judicial discretion in order to filter out petitions unsuitable for court hearings and to prevent judicial review of their substance. An extensive use of the justiciability doctrine as a threshold test by the court would bring to the same result that limiting justiciability by statute would bring to, that is reducing judicial review in areas which have been declared unjusticiable.

The article claims that the doctrine of institutional justiciability which has been developed and implemented by the Supreme Court since the 1980s has lost its original nature and role as a procedural threshold test. Reading the case law of the Supreme Court reveals that notwithstanding the judicial rhetoric which continues to employ the language of unjusticiability, the Court in fact reviews the substance of petitions and unjusticiability is used as part of the reasons for denying petitions. The article claims that conceptually it is wrong to treat this judicial practice as an implementation of justiciability doctrine because the Court is not employing a procedural threshold test and is not refraining from reviewing issues which have been categorized as unjusticiable. It is argued that the Court's practice should be seen as an exercise of judicial restraint which takes into account, inter alia, considerations of justiciability.

The article supports this trend. It reevaluates the justiciability doctrine and discusses the arguments brought up by supporters of limited justiciability. It shows that these arguments cannot justify the limitation of justiciability either by legislation or by the implementation of a procedural threshold test by the Court. However it concedes that these arguments justify and compel judicial restraint. It is argued that the abandonment of institutional justiciability as a procedural threshold test reflects a transition from procedure to substance, and that the use of justiciability considerations as a part of a substantive review of petitions in accordance with a conception of judicial restraint is a correct move suitable for a modern democratic legal system which put human rights at its heart.

The term "judicial restraint" is not new to judicial and academic writing in Israel but its meaning has not yet been considered in depth. The article presents key principles for judicial restraint in public law. That would require a judicial attitude which recognizes that the Court's power, knowledge, and role are not without limitations; a moderate judicial rhetoric; respect to other government authorities; the externalization of cases unsuitable for legal ruling; and a reduction in the use of unreasonableness as a ground for review. These principles do not exhaust all expressions of judicial restraint and there is room for continued discussion on the nature and meaning of judicial restraint. It is suggested that judicial adherence to this attitude might contribute to restore public trust in the Court and to answer criticism from the political arena and academia.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: Justiciability, judicial, review, restraint, activism, discretion, judge, interpretation, trust, israel, supreme, high, court, reasonableness,

JEL Classification: K1, K4

Suggested Citation

Shapira, Omer, על שפיטות, ביקורת שיפוטית, וריסון שיפוטי: צעדים לשיקום האמון בבית המשפט העליון
(On Justiciability, Judicial Review, and Judicial Restraint: Steps to Restoring Trust in the Israel Supreme Court) (2009). משפט ועסקים יא, התשס"ט
IDC Law & Business Journal 11 193, 2009, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2653265

Omer Shapira (Contact Author)

Ono Academic College Faculty of Law ( email )

104 Zahal St.
Kiryat Ono, 55000
Israel

Do you have a job opening that you would like to promote on SSRN?

Paper statistics

Downloads
86
Abstract Views
427
rank
359,119
PlumX Metrics