ההליך הפלילי כמשחק שחמט: מעמדו של הנפגע במסגרת דוקטרינת פסילת הראיות
(The Criminal Process as a Chess Game: The Victim as a Silenced Player)

עתיד להתפרסם בספר דורית ביניש (קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרון ברק ושחר ליפשיץ, עורכים) 2016

45 Pages Posted: 11 Jan 2016

See all articles by Michal Tamir

Michal Tamir

The Academic Center of Law and Science

Dana Pugach

Ono Academic College Faculty of Law

Date Written: January 11, 2016

Abstract

תקציר בעברית: מאמר זה עניינו בשתי מהפיכות מקבילות המתחוללות במשפט הישראלי, אך ללא נקודת השקה עד כה: פיתוח הכלל הפסיקתי של פסילת ראיה, אשר הושגה שלא כדין ומתן מעמד לנפגעי עבירות.

בתחילת דרכו של המשפט הישראלי הדגישו בתי-המשפט את חשיבות ערך גילוי האמת במשפט הפלילי. ניסיונות של סנגורים לפסול כתבי אישום או להשיג הקלות כלשהן עבור הלקוח בשל טעויות דיוניות של רשויות החקירה או התביעה, נדחו בדרך כלל על-ידי בתי המשפט. נקודת מפנה הייתה חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992. חוק-היסוד אמנם אינו כולל הגנה על זכויות דיוניות בהליך הפלילי, אך בתי-המשפט גזרו זכויות אלה מההגנה על כבוד האדם. בשנת 2006, בהלכת יששכרוב, קבע בית המשפט העליון כלל פסילה פסיקתי אשר מקנה לבית המשפט שיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. במסגרת שיקול הדעת נלקחים בחשבון מכלול של שיקולים כמו מהות הפגם, מידת השפעתו על הראיה, חשיבותה של הראיה ואיזון אינטרסים כללי בין הצורך באכיפת החוק והפגיעה בזכויות הנאשם. בעניין יששכרוב דובר בעבירה ללא קרבן, כך שנפגעי העבירה הוזכרו במסגרת האינטרס הציבורי, אך לצורך העניין הנדון לא היו רלוונטיים להכרעה. כיום סניגורים מרבים להעלות טענות לפגמים תוך מתן דגש לפגיעה שנגרמה לנאשם. להלכה אכן יישומים רבים שבמסגרתם נפסלו ראיות אף בתיקים אשר עסקו בעבירות קרבן. במסגרת זו נשאלת השאלה כיצד באים לביטוי האינטרסים של הנפגעים בגילוי האמת ובמיצוי הדין עם הפוגע?

תהליך מקביל שקרה במשפט הישראלי לאחר המהפכה החוקתית הוא הכרה בזכויות נפגעי עבירות. כיום מעוגנות בחוק בישראל זכויות פרוצדוראליות לנפגעי עבירה, אולם כמעט ואין התייחסות – מעבר להכרה העקרונית שקיימת ולכתיבה האקדמית – לשאלת זכויותיהם החוקתיות העצמאיות. מאמר זה מקבל את העמדה – המגובה היום בספרות – כי גם לנפגעים זכות חוקתית להליך הוגן. עם זאת, התזה המוצגת בו – לפיה יש להכניס את הנפגעים לתוך מאזן השיקולים של הלכת יששכרוב - עומדת גם אם נקבל כי לנפגעים אינטרס מיוחד בגילוי האמת ולא דווקא זכות חוקתית. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שהמדינה – אשר מפקיעה מנפגעי העבירה את ניהול ההליך הפלילי – כשלה והפגם בהתנהלותה הוא זה שמעורר את סוגית פסלות הראיה. משהלכת יששכרוב מנסיגה לעיתים את ערך האמת בפני זכויותיו הדיוניות של הנאשם – התעלמות מן הנפגע הופכת אותו ל"שחקן מושתק" בהליך שלעיתים נדמה כמשחק שחמט.

המאמר משרטט את התפתחותה של הפסיקה, תוך דגש על השיקולים אשר עשויים להיות רלוונטיים ללקיחה בחשבון של אינטרס הנפגעים. לאחר מכן נציע בסיס תאורטי לטיעון בדבר נחיצות ההכרה במקומם של נפגעי העבירה לעניין טענת פסילת ראיה שהושגה שלא כדין. טיעוננו ייגזר מהכרה בכך שגם לנפגעי העבירה זכות להישמע הנגזרת מזכותם לצדק ומחובת המדינה למזער את קורבנותם המשנית. במאמר נציע גם מתווה להכללת אינטרס הנפגעים בהליך. ברמה המהותית, יש להוסיף למאזן השיקולים של בית המשפט קריטריון נוסף העוסק בשאלה אם מדובר בעבירת קרבן. ברמה הדיונית, יש לתת לנפגעים את זכויות היידוע והטיעון, למצער בפני התביעה. הדיון התיאורטי ילווה בניתוח הפסיקה של בית המשפט העליון ובתי המשפט בערכאות הנמוכות, המיישמים את ההלכה.

English Abstract: A lot has been said and written about exclusion of evidence due to faults on behalf of the prosecuting or investigating authorities however, a little has been said about the possible effect of the victims' changing status within the criminal justice system on this issue.

Under Israeli law, the court refused for a long time to exclude evidence, repeating the axiom that 'the criminal process is not a game of chess', stressing the value of discovering the truth over competing values, including due process. Despite the legislation of the Basic Law: Human Dignity and Liberty in 1992, it was only in 2006, in the Issacarov case, that the Supreme Court went the extra mile and held that illegally obtained evidence might be excluded. The Court created a discretionary rule that takes into account various factors regarding the severity of the misbehavior of the enforcement authorities, the nature of the evidence and other circumstances. Nowadays, defense attorneys often contest the admissibility of evidence, pointing to faults in the process of obtaining it and the violation of the defendant's rights. However, while the test case in which the doctrine was developed was an easy and victim less one, post- Issacarov cases are sometimes more complicated and may involve victims. In this new criminal justice system – the victim is a silent player.

On the procedural level, we suggest that the victim should be given a standing regarding the question of excluding evidence. On the Substantive level, we suggest that the test applied by the court should take into account the nature of the offense, whether victim less or not, and the effect of an exclusion on the victim. Thus the retribution considerations would be taken into account in the context of the victim’s interest. The theoretical discussion will be accompanied by an analysis of cases in order to show that victims have been referred to by the courts when considering this question only in the context of the “severity of the crime” – a factor that according to the Supreme Court is no more part of the discretionary rule.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: נפגעי עבירה, פסילת ראיות, משפט פלילי, אמת, זכויות חוקתיות

Suggested Citation

Tamir, Michal and Pugach, Dana, ההליך הפלילי כמשחק שחמט: מעמדו של הנפגע במסגרת דוקטרינת פסילת הראיות
(The Criminal Process as a Chess Game: The Victim as a Silenced Player) (January 11, 2016). עתיד להתפרסם בספר דורית ביניש (קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרון ברק ושחר ליפשיץ, עורכים) 2016, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2713941

Michal Tamir (Contact Author)

The Academic Center of Law and Science ( email )

Hamargoa 5
Hod Hasharon
Israel

Dana Pugach

Ono Academic College Faculty of Law ( email )

104 Zahal St.
Kiryat Ono, 55000
Israel

Here is the Coronavirus
related research on SSRN

Paper statistics

Downloads
156
Abstract Views
710
rank
209,011
PlumX Metrics