Download this Paper Open PDF in Browser

נקודות מפתח בפעולת הפלאו-אנתרופוקן (Paleo-Anthropocene) בישראל- פעילות אנושית בעבר כמעצבת המרחב של הנוף הנוכחי
(Key Points in the Paleo-Anthropocene Period in Israel: Past Human Activity as the Designer of the Present-Day Landscape)

הרשת הגאוגרפית 8, 74-61 2015

15 Pages Posted: 11 Feb 2016  

Oren Ackermann

Bar-Ilan University - Ashkelon Academic College

Ehud Weiss

Bar-Ilan University

Helena Zhevelev

Bar-Ilan University - Department of Geography and Environment

Aren Maeir

Bar-Ilan University

Suembikya (Sue) Frumin

Bar-Ilan University

Liora Kolska Horwitz

Hebrew University of Jerusalem

Date Written: February 11, 2016

Abstract

תקציר בעברית: בשנת 2002 טבע פאול קרוטזן את המונח אנתרופוקן (Anthropocene) המגדיר את העת המודרנית כתקופה גיאולוגית, מעשה ידי האנושות. בפרק זמן זה, התרחשו שינויים גלובליים משמעותיים כמו: הכחדת מיני בעלי חיים וצמחים, עליה בפליטת גזי החממה והתחממות גלובלית. לדעתו המהפכה התעשייתית שהתרחשה במאה ה-18, מהווה את נקודת הזמן לראשיתה של תקופה זו.

מחקרים נוספים, ששחזרו את תנאי הסביבה הקדומה של תקופות ההולוקן והפלייסטוקן, הראו כי שינויים סביבתיים משמעותיים התרחשו כתוצאה של פעילות אנתרופוגנית שהייתה עוד קודם למהפכה התעשייתית. בהתאם לכך נקבע המושג ”פליאו-אנתרופוקן (Palaeoanthropocene) פרק הזמן שבין הופעת ההומינימים (2.8-2.5 מיליון שנה לפני זמנינו) ועד למהפכה התעשייתית (המאה ה-18 לספירה). בפרק זמן זה, התרחשו בין השאר, הכחדה של מגה-פאונה והמהפכה החקלאית, שגרמה כבר בעת העתיקה להגדלת פליטת הפחמן הדו-חמצני ולשינויים בהרכב המינים של הצומח והחי.

סקירה של נקודות מפתח בתקופת הפליאו-אנתרופוקן בישראל מראה כי קיימת בנוף טביעת חותם אנושית משמעותית. לדוגמה, כ-50% משטח המדרונות בהרי ירושלים מכוסים בטראסות חקלאיות קדומות. חורבן ומצור של ערים קדומות גרם לתהליכי סחיפה ומילוי של סדימנטים ולשינויים בדגם פיזור הצומח. בירוא יערות ופעילות חקלאית גרמו לשינוי בהרכב המינים, כמו כניסה של צמחי בר ומינים מבויתים כמו הזית. קבוצות אתניות שונות שהגיעו לאיזור הביאו מיני צומח ובעלי חיים שלא חיו כאן קודם לכן. דוגמאות מוכרות לכך הם הפרסים שהביאו עמם את האתרוג ואת אגוז המלך, והפלישתים שהביאו עמם לארץ חזיר ממוצא אירופי, שהגנוטיפ שלו הפך להיות הדומיננטי באוכלוסיית חזירי הבר עד היום. ממצאים אלו עשויים לסייע בקביעת אופי הממשק של המערכת הנופית הנוכחית בישראל שהינה אנתרופוגנית ולא טבעית "טהורה".

English Abstract: In 2002, Paul Crutzen coined the term Anthropocene as a human-made geological period. He asserted that it began in the 18th century CE with the Industrial Revolution, a period during which there were significant ,global changes including the extinction of animal and plant species, an increase in greenhouse gas emissions and global warming. However, further studies reconstructing the ancient environmental conditions of the Holocene and Pleistocene periods show that significant environmental changes resulting from anthropogenic “activities took place long before the Industrial Revolution. Accordingly, the term “Paleo-Anthropocene came into use as the period of time between the appearance of the earliest hominima (2.5-2.8 million years BP) until the Industrial Revolution. During this time period, evidence suggests the extinction of megafauna and the onset of the agricultural revolution, leading to increasing CO2 emissions and changes in the .composition of plant and animal species.

A review of key points of the Palaeo-Anthropocene record in Israel reveals ancient human imprints on the landscape. Some examples given in this study are: that approximately 50% of the slopes in the Jerusalem hills are covered with ancient agricultural terraces; destruction and siege of ancient cities caused erosion and fill processes and changes in the vegetation distribution pattern; while forest clearing and agricultural activities changed the species composition; for example, the appearance of weeds and the domestication of olive trees. The arrival of various ethnic groups resulted in the introduction of exotic flora and fauna that had not been observed previously in the region. For example, the Persians introduced Juglans regia (Persian ,walnut) and Citrus medica (citron) while the Philistines introduced pigs with a European genotype. Today that pig’s genotype is typical of Israel’s wild boar population, as opposed to the local wild boar seen in other .Levantine regions.

In summary, these changes show that aspects of the landscape system in Israel are anthropogenic rather than purely natural, and that changes, some of which occurred long in the past, shape today’s landscape system. The above findings might help determine management of the current landscape system in Israel, as it is an anthropogenic one and not naturally "pristine".

Notes: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: אנתרופוקן, פלאו-אנתרופוקן, ממשק נוף אנתרופוגני, היסטוריה נופית, יחסי אדם-נוף, גיאומורפולוגיה אקולוגית, גיאומורפולוגיה אנתרופוגנית

Suggested Citation

Ackermann, Oren and Weiss, Ehud and Zhevelev, Helena and Maeir, Aren and Frumin, Suembikya (Sue) and Kolska Horwitz, Liora, נקודות מפתח בפעולת הפלאו-אנתרופוקן (Paleo-Anthropocene) בישראל- פעילות אנושית בעבר כמעצבת המרחב של הנוף הנוכחי
(Key Points in the Paleo-Anthropocene Period in Israel: Past Human Activity as the Designer of the Present-Day Landscape) (February 11, 2016). הרשת הגאוגרפית 8, 74-61 2015. Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2731133

Oren Ackermann (Contact Author)

Bar-Ilan University - Ashkelon Academic College ( email )

Ashqelon
Israel

Ehud Weiss

Bar-Ilan University

Ramat Gan
Ramat Gan, 52900
Israel

Helena Zhevelev

Bar-Ilan University - Department of Geography and Environment

Israel

Aren Maeir

Bar-Ilan University

Ramat Gan
Ramat Gan, 52900
Israel

Suembikya (Sue) Frumin

Bar-Ilan University ( email )

Ramat Gan
Ramat Gan, 52900
Israel

Liora Kolska Horwitz

Hebrew University of Jerusalem

Mount Scopus
Jerusalem, IL 91905
Israel

Paper statistics

Downloads
20
Abstract Views
238