הזכויות בכתבי היד של פרנץ קפקא – סיפור קפקאי משובח
(The Rights to the Kafka Manuscripts - A Vintage Kafkaesque Story)

Abstract

פרנץ קפקא, מגדולי הסופרים בכל הזמנים, נולד בפראג ביום 3 ביולי 1883 ונפטר ממחלת השחפת בסנטוריום באוסטריה ביום 3 ביוני 1924. בעת פטירתו לא זכתה עדיין עבודתו הספרותית להכרה. גם הוא לא הכיר בגדולתו. לאחר פטירתו, נמצא במגירת שולחן הכתיבה שלו פתק מקופל כתוב בדיו, ממוען לידידו הקרוב, בן-גילו, אותו הכיר בעת ששניהם למדו משפטים באוניברסיטה הגרמנית של פראג, ד"ר מקס ברוד. בפתק ביקש את ברוד לשרוף את כל היומנים, כתבי היד, מכתבים, ציורים וכל כיו"ב, בלי לקרוא ובלי להותיר שריד. ברוד נתבקש לנהוג כך גם לגבי כל דבר כתוב או מצויר המצוי אצל ברוד עצמו וגם לבקש מאחרים שיש בידיהם כתבים או ציורים מפרי עטו של קפקא שימסרו אותם לברוד שישרוף אותם, או שלכל הפחות יתחייבו לשרוף אותם בעצמם. בפתק נוסף לברוד, כנראה קודם לפתק השני, ציין קפקא בעיפרון חמישה ספרים וסיפור אחד, אשר להם נתן תוקף, והורה לו לשרוף את יתר הכתבים.

ברוד לא קיים את הוראתו של קפקא. מתוך הכרה עמוקה בגדולתו הספרותית, אסף את כתבי ידידו המנוח לביתו ועמל כל חייו בעריכה ובטיפול בהוצאה לאור של חלק משמעותי מכתבי קפקא. בעת פטירתו של קפקא היה ברוד המוכר והמוערך מבין השניים, אשר שמו הלך לפניו, גם כמלחין ומחזאי, בכל העולם הספרותי דאז, סופר שהמו"לים חשקו ביצירותיו. ב-1939, עם עליית הנאצים לשלטון, נמלט ברוד מפראג לארץ ישראל, כשהוא נושא עימו את כתביו של קפקא במזוודתו. כאן נתמנה מיד לדרמטורג של התיאטרון הלאומי "הבימה". ואולם, לצד עבודתו בתיאטרון, ועבודתו הספרותית העניפה מאוד על יצירותיו, המשיך את העבודה בעריכת כתבי קפקא, בנוסף לביוגרפיה של קפקא וספרים ומאמרים שכתב על יצירתו. כפי שהעיד ברוד עצמו (וכך גם ספרי המהדורה הביקורתית המתפרסמת בגרמניה בהוצאת Fischer מאז שנות ה-80' של המאה החולפת), כתביו של קפקא הגיעו לידי ברוד בלא שנערכו. את העבודה על כתבי קפקא עשה, על פי עדותו, שלא על מנת לקבל פרס. לאחר פטירתו של ברוד, התברר כי בחייו כתב שלושה מכתבי מתנה, בהם נתן את כתבי היד של קפקא, שהיו בידיו באותן השנים, למזכירתו, אסתר הופה, שעל עזרתה בעבודת העריכה המפרכת של הכתבים, הודה לה במילים חמות, הן באוטוביוגרפיה שלו והן בספרו על קפקא. ברוד גם הניח צוואה, אשר בה ציווה את עזבונו לאסתר הופה. עם זאת, ציווה כי, לאחר פטירתה של הופה, יורשיה יקבלו את הזכויות הכלכליות בעזבון הספרותי שלו ושל אחיו אוטו, אך העיזבונות הספרותיים עצמם "יימסרו למשמרת לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים או לספרייה העירונית של תל אביב או לארכיון ציבורי אחר בארץ או בחו"ל, במקרה שהם לא נמצאים כבר במשמרת של אחד או כמה מהמוסדות האמורים, או במקרה שהגב' אילזה אסתר הופה בחייה לא הוציאה אותם מידיה בדרך אחרת".

ההחלטות השיפוטיות שניתנו, לאורך תקופה של עשרות שנים, בעניין עזבונו של ברוד עוסקות לא רק בשאלת תוקפן של המתנות שנתן ברוד להופה מכתבי היד של קפקא (ושל הופה לבנותיה לאחר מכן), ולא רק בשאלת היקף עזבונו הספרותי של ברוד והפירוש הנכון לצוואתו של ברוד, אלא, לכאורה בעקיפין, ולמעשה במישרין, בזכויות בכתבי היד ובעזבונו הספרותי של קפקא עצמו.

מאמר זה דן ברקע העובדתי להליכים בישראל הצלת כתבי היד של קפקא בידי ברוד, תחילה לאחר פטירתו של קפקא, ובשנית, בעת שברוד נמלט מפראג לארץ ישראל במלחמת העולם השנייה, העריכה וההוצאה לאור של כתבי קפקא בידי ברוד וגורלם של כתבי היד לאחר עלייתו של ברוד לישראל, מכתבי המתנה של ברוד להופה וצוואתו של ברוד (חלק 2); קיום צוואתו של ברוד על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 1969 (חלק 3); ההליך שפתח היועץ המשפטי לממשלה ב-1973, במסגרת תיק העזבונות שנפתח ב-1969, שאותו בית משפט יצהיר שכתבי היד של קפקא שייכים לעזבון ברוד, ויאסור על הופה לעשות בכתבי היד כל דיספוזיציה ולהבטיח שלאחר מותה הם יעברו לספרייה או לגנזך ציבורי (חלק 4); ההליך שנפתח בבית המשפט למשפחה בשנת 2008 לקיום צוואתה של הופה, שנפטרה בשנת 2007 בגיל 102, אשר במסגרתו התערב היועץ המשפטי לממשלה, וכן צורפו, כצדדים מעוניינים, הספרייה הלאומית והארכיון הגרמני לספרות (Deutsches Literaturarchiv) במארבאך, גרמניה. בית המשפט מינה מנהלים לעזבון ברוד וגם לעזבון הופה עצמה, ונדרש לשאלת הפירוש הנכון של צוואת ברוד; תוקף המתנות שנתן ברוד להופה מכתבי היד של קפקא, ותוקף המתנות מאותם כתבים שנתנה הופה לבנותיה בחייה; ההיקף של עזבון ברוד (ז"א, האם נכללו בו כתבי היד של קפקא) (חלק 5); הערעור שהגישו בנותיה של הופה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטות בית המשפט למשפחה (חלק 6); ניתוח ביקורתי של ההחלטות השיפוטיות לעניין הדין והרקע העובדתי (חלק 7); ניתוח ביקורתי של שיקולי הצדק שהינחו את בתי המשפט (חלק 8); וסיכום (חלק 9).

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: Cultural Heritage, Kafka, Czech Succession Law, Israeli Succession Law, Wills, Gift Law, literary works, private international law, Israeli civil procedure

JEL Classification: K11, K41