אוטונומיה חינוכית, תכנית-הליבה ומימון ציבורי של החינוך - על חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח - 2008 (Educational Autonomy, Core Curricula, and Public Funding of Education – The 2008 Culturally-Unique Schools Act)

Law & Government (Misphat Umimshal) 12:281 (2009)

51 Pages Posted: 13 Jul 2016 Last revised: 3 Mar 2017

Date Written: July 13, 2016

Abstract

תקציר בעברית: הדילמה בדבר מעורבותה של המדינה במוסדות החינוך של הציבור החרדי ממלאת מקום חשוב בשיח הציבורי והמשפטי בישראל זה שנים רבות. לאחרונה חוקק חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, הקובע כי בתי ספר של העדה החרדית אשר יוכרו כמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים יקבלו מימון מאת המדינה, גם ללא לימוד ״תכנית הליבה״, ובלבד שתוכנית הלימודים או אורח החיים בבית הספר לא יהיו מנוגדים לערכיה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במאמר זה אטען כי החוק מעניק אוטונומיה רחבה מדי לאוכלוסיה החרדית על חינוך ילדיה מבלי לספק מנגנוני הגנה לאינטרס הציבורי בחינוך, ובעיקר לאינטרס שהתלמידים יגדלו להיות אזרחים סובלניים ועצמאיים כלכלית. נוסף על כך, הסדר זה עלול לפגוע בזכותם של ילדים בני העדה החרדית לקבל חינוך שיאפשר להם לבחור בעתיד לעזוב את הקהילה. בתחילה אנתח את הדילמה המתעוררת במדינות ליברליות רבות ביחס לחינוכם של ילדים בני קבוצות מיעוט לא-ליברליות. לאחר מכן אציג שתי גישות פרדיגמטיות להתמודדות עם הדילמה, ואראה כיצד כל גישה מאמצת איזון המאפשר לקבוצות מיעוט לחנך את ילדיהן על-פי דרכן, תוך ייצור מנגנוני הגנה כמותיים ותוכניים המבטיחים את האינטרס הציבורי בחינוך. לטענתי, הוראות החוק אינן יוצרות מנגנוני הגנה כאלה, ולכן החוק אינו מהווה הסדר לגיטימי לחינוכם של ילדים בני קהילות מיעוט לא-ליברליות. בשולי המאמר אתייחס לאפשרות להחיל את הוראות חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים על בתי-ספר של המיעוט הערבי פלסטיני.

English Abstract: The dilemma regarding the extent of state involvement in the content and funding of ultra-Orthodox education in Israel has challenged the Israeli public and legal system for many years. The recently legislated Culturally-Unique Schools Act grants ultra-Orthodox schools recognized as culturally-unique extensive public funding, without imposing a core curriculum. The article asserts that allowing the ultra-Orthodox community such autonomy, creates an improper balance between the rights and interests of that community and the public’s interests, including the interest of educating tolerant and self-sufficient citizens and ensuring that children have enough opportunities to leave the community if they so choose. After analyzing the dilemma that liberal democracies face concerning the education of youngsters from non-liberal minority communities, the article moves on to present two paradigmatic models that deal with this dilemma, and demonstrate that while enabling minority communities to pursue their educational needs, each model offers checks and balances to safeguard the public interests. The Culturally-Unique Schools Act creates no such mechanisms, leaving the public interest gravely jeopardized. Finally, the article examines whether the law may be applicable to the Arab-Palestinian minority in Israel.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Suggested Citation

Harel Ben-Shahar, Tammy, אוטונומיה חינוכית, תכנית-הליבה ומימון ציבורי של החינוך - על חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח - 2008 (Educational Autonomy, Core Curricula, and Public Funding of Education – The 2008 Culturally-Unique Schools Act) (July 13, 2016). Law & Government (Misphat Umimshal) 12:281 (2009). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2808992

Tammy Harel Ben-Shahar (Contact Author)

University of Haifa ( email )

Mount Carmel
Haifa, 31905
Israel

Register to save articles to
your library

Register

Paper statistics

Downloads
47
Abstract Views
391
PlumX Metrics