קוטלו של אויבנו הוא בננו: פערי הרזולוציה בין המשפט הפלילי והחברה, בין חיים ומוות ובין קרבן לעבריין The Slayer of Our Enemy is Our Son: Resolution Gaps between Criminal Law and Society, between Life and Death and between Victim and Offender

33 Pages Posted: 20 Jun 2017 Last revised: 21 Feb 2019

Date Written: June 18, 2017

Abstract

תקציר בעברית: בתחילת 2017 הורשע החייל אלאור אזריה בבית הדין הצבאי המחוזי בהריגת מחבל שתקף חיילים, נורה ונפצע. לפי האישום, אזריה הגיע לאחר המתקפה, סייע לחבר חייל, ובהמשך קרב אל המחבל הפצוע וירה מנשקו כדור אחד בראשו.משפט אזריה הוביל לסערה חסרת תקדים בישראל, מבחינה חברתית ותקשורתית. באמצעות הפרשה מצביע המאמר על פערים גדולים בין עולמות שונים, על נתק בין המשפט הפלילי המהותי הפורמלי לבין המציאות החברתית בישראל. פרשת אזריה מעידה שהמשפט הפלילי, במובנים חשובים, אינו משקף את ערכי החברה במדויק, לאור פערי רזולוציה, פערי פירוט או פערי פוקוס לגבי חשיבותם של פרמטרים בעיני המשפט והחברה. פערים אלו מובילים לאישום שאינו משקף את מעשי הנאשם ולתגובה חברתית שתומכת במי שמעשיו מגבשים את העברה החמורה ביותר בחוק העונשין.הפער הראשון שעליו מצביע המאמר הנו בין דיני העונשין לבין סדר הדין הפלילי. מה שבמידה מובהקת נחשב מבחינת דיני העונשין כרצח זכה לכותרת מתונה של הריגה בהחלטת התביעה הפלילית. החלטה זו קשורה לפער השני שעליו מצביע המאמר, בין המשפט הפלילי המהותי הפורמלי לבין עמדה חברתית רווחת, פער שנובע מהבדלי רזולוציה בין המשפט הפלילי והחברה. פערים אלו עמוקים ומשקפים תפיסות לא-אחידות של עברות ההמתה, של הסייגים לעברה, של מיהות הקרבנות והעבריינים ואפילו של ערכי החיים והשוויון. בעוד המשפט הפורמלי אדיש לגמרי לפרמטרים מסוימים, כזהות העבריין וזהות הקרבן, החברה מתעניינת בהם לעתים יותר מכל. בעוד החברה אדישה למדי לפרמטרים מסוימים, כמו עיתוי הפגיעה בתוקף, המשפט מדקדק בהם בחרדת קודש. הפער לגבי עברות ההמתה מתקשר לפער הנוגע לקרבנות המוגנים משפטית לעומת הקרבנות המוגנים חברתית. ערך השוויון דוחף לומר שכל בני האדם שווים, אך לא כל החיים יקרים לציבור באותה מידה.התולדה של פערי הפוקוס הללו היא התנגשות בין המשפט והחברה. התנגשות זו עשויה להיות קלה או חמורה בהתאם למידת ההזדהות החברתית עם הנאשם והסלידה מקרבנו. פרשת אזריה הובילה את ההתנגשות לשיא, כיאה לזירה הביטחונית שמייצרת ומשקפת תחושות ציבוריות חזקות במיוחד, חיוביות ושליליות, תלוי כלפי מי. התנגשויות כאמור עולות גם בשדה הפלילי "הרגיל", ומתחברות לתפיסה חברתית התומכת בנקמה במקרים רבים, תהא זו נקמה ציבורית מוסדרת ותהא זו נקמה פרטית וספונטנית. בזירה הביטחונית הצמא לנקם רחב, עמוק ועז במיוחד.משפט פלילי שדבק בתפיסת הצדק המשותפת של הקהילה משדר אמינות מוסרית, שבתורה חיונית לשליטה יעילה בפשע ועיצוב נורמות חברתיות דרך כוחות נורמטיביים. דין פלילי שמתנגש באינטואיציות חברתיות פשוטות ובנורמות חברתיות רווחות בדבר צדק מאבד מכוחו המוסרי והאקספרסיבי.פערים גדולים בין החברה והמשפט אינם רצויים אך גם אינם הרי-אסון. הם אפילו הכרחיים בחברה רב-תרבותית ומשתנה. עדיף להכיר בהם ולהתמודד עמם מאשר לעצום עיניים בפניהם ולהמשיך קדימה לתיק הבא. פסק דין המלמד על פער מהותי בין המשפט לחברה חושף אמת כאובה. חשיפה בלתי-נעימה זו מגלמת הזדמנות לשינוי, לאשר מחדש את אופייה המדויק של הנורמה או לאותת על הצורך בשינויה או חידודה. הכרה בחוזקת הפוקוס החברתי היא תנאי להתמודדות אמיתית עמו, חלף הדחקה ורומנטיזציה משפטית ואקדמית של החברה וערכיה. בכוחו של המשפט להשוות מושגית בין אנשים, חיים ועברות, אך לא להשוותם חברתית; בכוחו להעמיד לדין את הנוקמים ולחנון אותם, אך לא לאיין את יצר הנקמה.

English Abstract: In 2017 the Israeli soldier Elor Azaria was found guilty in manslaughter in the District Military Court. He was indicted of killing an injured terrorist, shooting him in the head after his attack was thwarted. The Azaria case led to unpresidential public debate in Israel.

The article relies on the Azaria debate to point out major gaps between the formal criminal law and between social realities. The criminal law, in substantive aspects, does not accurately reflect social values, due to resolution gaps regarding the importance of certain parameters. These deep gaps reflect diverse notions of the crimes of manslaughter, of the person-hood of the victims and offenders and even of the values of life and equality. While the formal law is indifferent to certain parameters, like the identity of the offender and the victim, society finds them crucial. While society is indifferent to certain parameters, like the timing of the injury inflicted upon an attacker, the law looks at them as central.

A criminal law that adheres to the community's notion of justice expresses moral fiber, which in turn is essential to combating crime and design social norms. A criminal law that contradicts social intuitions and prevalent norms loses its moral and expressive power. Big gaps between law and society are unwanted but are no catastrophe. They are inherent to multicultural and dynamic society. When a gap is exposed it reveals a painful truth. This unpleasant exposure reflects an opportunity for a change, to reevaluate the specifics of the norm or to call for its revision.

Acknowledging the strength of the social focus is crucial to challenging it, instead of repressing it towards an academic and legal romanticization of society and its values. The law is capable of conceptually equating people, lives and offenses, but not to make them socially even. It can prosecute those who commit revenge or pardon them, but it cannot nullify the thirst for revenge.

Note: Downloadable document is in Hebrew.

Keywords: אלאור אזריה-רצח-הריגה-מחבל-עברות ההמתה-רזולוציה-פערים-מוסר-חברה

Suggested Citation

Harduf, Asaf, קוטלו של אויבנו הוא בננו: פערי הרזולוציה בין המשפט הפלילי והחברה, בין חיים ומוות ובין קרבן לעבריין The Slayer of Our Enemy is Our Son: Resolution Gaps between Criminal Law and Society, between Life and Death and between Victim and Offender (June 18, 2017). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=2988553 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.2988553

Asaf Harduf (Contact Author)

Zefat Academic College ( email )

11 Jerusalem St.
Zefat, 1320611
Israel

Register to save articles to
your library

Register

Paper statistics

Downloads
109
Abstract Views
527
rank
249,910
PlumX Metrics