הקטגוריזציה של הזיכוי; זיכוי מחמת הספק וזיכוי מוחלט- עיון מחדש
The Categorization of Acquittal: Absolute Acquittal vs. Doubtful Acquittal- Reconsidering

Abstract

תקציר בעברית: הכרעת הדין במשפט הפלילי בישראל מבחינות בין שני סוגים של זיכויים – זיכוי מוחלט וזיכוי מחמת הספק. להבחנה זו כמה נפקויות משפטיות: תנאי הכרחי לכך שנאשם שזוכה בדינו יזכה לפיצויים מהמתלונן הוא זיכוי מוחלט. כמו כן, בתי המשפט מתחשבים בסוג הזיכוי כחלק משיקול הדעת בהחלטתם לפסוק פיצויים מאוצר המדינה לנאשם שזוכה בגין מעצרו או מאסרו וכן לפסוק שיפוי על הוצאות הגנתו. זאת ועוד, זיכוי מחמת הספק אינו מונע מרשות מנהלית לקבל החלטה נגד הנאדם בגין זיכוי זה ואינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים נגד נאשם שזוכה מחמת הספק בלבד.

נאשמים המזוכים מחמת הספק עלולים אפוא להיפגע עקב החלטה שיפוטית ומנהלית בשל כך שזיכוים הוא מחת הספק. מעבר לכך, הטלת ספק בחפותם של נאשמים שזוכו בדינם פוגעת בכבודם ובשמם הטוב. עם זאת, נראה שהקטגוריזציה האמורה היא הכרח בל יגונה; שכם לאור מחויבותו של בית המשפט לנמק את הזיכוי, פועל יוצא מהנמקה זו הוא התייחסות להסתברות לאשמה ולחפות לאור חומר הראיות. כמו כן, לנוכח האינטרס הציבורי שבקבלת החלטות שיפוטיות ומנהליות, ישנה רלוונטיות במצבים מסוימים למידת ההסתברות לכך שהנאשם הוא חף.

ברשימה זו ננסה לעמוד על ההיבטים המושגיים, הפוזיטיביים-הסברים והנורמטיביים של הבחנה זו, ובתוך כך על הבעייתיות שישנה הן במישור המושגי והן במישור ההסדרים הנורמטיביים, נעסוק בהשפעתו של זיכוי שהוא מחמת הספק בלבד על זכויות היסוד של נאשמים. על בסיס טיעון דיון זה נטען גם שההבחנה בין סוגי הזיכוי היא מוצדקת, הרי מטעמים של הבטחת הליך הוגן ראוי ליצור הפרדת הליכים בהתאם לפונקציות השונות שממלא ההליך הפלילי במתכונתו הנוכחית. בהתאם להפקדה זו מוצע כי הליך הפלילי הרגיל ייוחד לבירור אשמת הנאשם, וכי במסגרת הליך זה שאלת הזיכוי המוחלט או הזיכוי מחמת הספק תיחשב כקביעה לא-סופית. להכרעה סופית בשאלת סוג הזיכוי ייוחד לעומת זאת הליך נפרד, שיתקיים ככל שיבקש מאן דהוא להסתמך על סוג הזיכוי או ככל שיבקש הנאשם להצהיר על זיכוי המוחלט. כברירת מחדל-בהעדר הפרדת הליכים-נטען במאמר כי ראוי להעניק זן לנאשם והן לתביעה זכות ערעור על סוג הזיכוי.

Note: Downloadable document is in Hebrew.