אחריות שובתים בגין נזקי צד ג
Strikers Liability for Third Party Harm

Abstract

תקציר בעברית: מאמר זה עוסק בשאלת אחריותם בנזיקין של עובדים וארגוני עובדים המעורבים בשביתה כנגד מעסיק מסוים כלפי צדדים שלישיים שנפגעו מאותה השביתה. המאמר מציע מסגרת עיונית חדשה להערכת תביעות של צדדים שלישיים, שביסודה שילוב ואיזון בין שני עקרונות יסודיים של דיני הנזיקין. בהתאם לעקרון הראשון, שאכנה עקרון ההכנעה, דיני הנזיקין אינם רשאים לחתור תחת מערכת משפטית ספציפית המסדירה את הקצאת הכוח במקרה הקונקרטי, במיוחד כאשר מערכת זו עוצבה בזהירות ובהדרגה על ידי הרשות המחוקקת, בעזרת הרשות המבצעת ובתי משפט שהוסמכו לעסוק בנושא. בהתאם לעקרון השני, המוכר יותר, שאכנה עקרון הסבירות, שובתים כמו מזיקים פוטנציאליים אחרים נדרשים לנקוט באמצעי זהירות יעילים למניעת נזק לזולתם. המאמר יטען כי בסיטואציה הנדונה תחולה בו-זמנית של שני העקרונות מחייבת ויתור על תחולה מלאה וקוהרנטית של כל אחד מהם. מחד גיסא, עקרון הסבירות לא יוחל באופן מלא על מנת לקיים את עקרון ההכנעה—כאן הכנעת דיני הנזיקין בפני מאזן הכוחות שהתוו דיני העבודה. מאידך גיסא, יש להכיר בחריג לעקרון ההכנעה כדי למנוע סטייה משמעותית מעקרון הסבירות. המאמר דן בשאלת האחריות כלפי צדדים שלישיים ברמת הפשטה גבוהה יחסית ואינו מקובע בסד המושגי של עוולה כזו או אחרת, אולם את מסקנותיו ניתן יהיה ליישם במסגרת עוולות שונות. לשם פישוט הדיון אתייחס לעובדים השובתים ולארגון היציג כמקשה אחת בבחינת יחסיהם המשפטיים עם צדדים שלישיים; אופן הקצאת החבות (ככל שישנה) בין העובדים לארגון מעורר שאלות לא פשוטות החורגות מגבולות דיוננו כאן.

Note: Downloadable document in Hebrew.