The Maternal Dilemma
הדילמה האימהית

72 Pages Posted: 1 Nov 2018 Last revised: 6 Jan 2019

See all articles by Noya Rimalt

Noya Rimalt

University of Haifa - Faculty of Law

Date Written: October 10, 2018

Abstract

English Abstract: This article questions the sufficiency of contemporary parental policies in undermining the gendered division of care-work at home. It reveals that despite the optimistic expectations that accompanied the enactment of gender-neutral leave legislation such as the FMLA, and the provision of equal care opportunities for men, a marked gap separates the law's target of equal parenting from the persistence of a maternal reality in most families. Moreover, because women remain responsible for family caregiving much more than men, the stereotype that women are less competent workers continues to thrive, and gender bias and discrimination still shape women's experiences in the workplace. This discriminatory reality is often masked by legal narratives presenting the rise of egalitarian and choice-based patterns of parenting as actual products of contemporary parental policies. Gendered patterns of care and work are thus legitimized as reflecting the individual lifestyle preferences of both women and men in a world in which equality and choice shape these preferences.The article suggests naming this problem “the maternal dilemma” and calls for re-evaluation of current male-centered policy solutions designed to address it by encouraging men to assume more care-taking responsibilities at home. It adds a comparative analysis to illustrate that the maternal dilemma is not a unique American problem, with its very “thin” model of parental supports, restricted to narrow and primarily negative protections. The maternal dilemma prevails also under more progressive regimes of parental supports that provide additional incentives for men to assume greater care-taking responsibilities at home.Building on comparative lessons as well as on the scope and significance of the maternal dilemma in the American context, the article argues that in their efforts to recruit men to the task of care-taking at home, feminists, legislators and policy makers have neglected an additional and equally important set of issues relating to the structures and forces that shape women's decision to remain the primary caretakers at home.In deliberating these issues the article suggests acknowledging that gendered patterns of care-work at home are not simply the product of women’s subordination. They also reflect the complex relationship between women’s disempowering experience in the labor market and the historical and contemporary significance of motherhood in their lives. Restoring the focus to women and addressing their specific needs and concerns are thus crucial for moving forward. Naming this problem the maternal dilemma serves as a reminder of where the core of the problem is; it also signals that the path to gender equality might require more than gender-neutrality and similar treatment.
תקציר בעברית: מה מידת האפקטיביות של רפורמות חקיקתיות, שהתרחשו בעשורים האחרונים ובמרכזם מעבר ממודל אימהי של זכויות לנשים עובדות למודל הורי שוויוני, המעניק זכויות הוריות שוות לנשים ולגברים בשוק העבודה? מטרתן של רפורמות אלה הייתה לעודד חלוקה שוויונית יותר של האחריות לטיפול בילדים בתוך התא המשפחתי מתוך הנחה שהפחתת הנטל המשפחתי המוטל על נשים תאפשר להן להשתלב באופן שוויוני יותר בשוק העבודה. במחקר זה אני מראה שלמרות הציפיות האופטימיות שליוו ועדיין מלוות שינויי חקיקה בתחום, בפועל קיים פער ניכר בין מטרת הרפורמות לעודד חלוקת עבודה הורית שווה בבית, לבין קיומה בפועל של מציאות אימהית ברוב המשפחות. יתרה מזאת, המחקר מגלה כי מכיוון שנשים נותרו אחראיות לטיפול בבית ובילדים, הסטריאוטיפ האימהי של נשים עובדות ממשיך לשגשג, ומשוא פנים מגדרי והפליה עדיין מעצבות את החוויה של נשים במקום העבודה.המחקר מציע לכנות בעיה זו "הדילמה האימהית" וקורא להערכה מחודשת של פתרונות מדיניות, שנועדו לטפל בדילמה זו. המחקר כולל ניתוח השוואתי מקיף וחושף כי הדילמה האימהית אינה בעיה ייחודית לישראל. באופן ספציפי מתברר כי בכל הנוגע להיקף ולמידה שבה נשים נושאות בעיקר נטל הטיפול בבית ובמשפחה, אין הבדל בין מודל "רזה" מאוד של זכויות הוריות, כמו זה שמתקיים בארצות הברית, שבה אפילו חופשת הלידה ההורית אינה בתשלום, לבין מודל נדיב בהרבה של זכויות הוריות, כמו זה המתקיים בישראל. גם במדינות סקנדינביה, שבהן מערך הזכויות לעידוד הורות שוויונית הוא המקיף והמתקדם ביותר בעולם המערבי, לא הצליחה החקיקה לחולל שינוי רוחבי משמעותי בדפוסי חלוקת העבודה ההורית בבית לטווח הארוך. תמונת המראה של אי השוויון הנמשך במרחב הביתי בכל המדינות ניכרת בשוק העבודה, שממשיך להיות ממוגדר מאוד: נשים מתרכזות בעיסוקים מסוימים המוכרים כעיסוקים "נשיים" ופערי השכר בין נשים לגברים ממשיכים להיות גבוהים. המחקר טוען כי הקושי המרכזי בכלי המדיניות הקיימים, שנועדו לקדם חלוקת עבודה הורית שוויונית בבית, הוא שהם מתמקדים באופן בלעדי בגברים. המטרה המרכזית העומדת ביסוד המעבר ממודל אימהי של זכויות למודל הורי הייתה ועודנה להניע שינוי בקרב אבות ולגייס אותם למשימה של טיפול בבית ובילדים. אגב כך, נזנחו העיסוק והחשיבה על שורה של סוגיות הנוגעות לאימהות עובדות, לצרכים ולאינטרסים שלהן, ולמבני כוח המעצבים את ההחלטה שלהן להמשיך להיות המטפלות העיקריות בילדים. משמע, כדי לחולל שינוי של ממש במרחב הביתי אין זה מספיק לשאול כיצד ניתן לתמרץ גברים לקחת חלק גדול יותר בטיפול בבית ובילדים, אלא יש להוסיף ולשאול כיצד ניתן לתמרץ נשים לפנות את המרחב הביתי ולאפשר לגברים לתפוס מקום משמעותי יותר במרחב זה.

Keywords: parental policies, equal protection, gender equality, motherhood

Suggested Citation

Rimalt, Noya, The Maternal Dilemma
הדילמה האימהית (October 10, 2018). Cornell Law Review, Vol. 103, 2018, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3263972

Noya Rimalt (Contact Author)

University of Haifa - Faculty of Law ( email )

Mount Carmel
Haifa, 31905
Israel

Do you have a job opening that you would like to promote on SSRN?

Paper statistics

Downloads
50
Abstract Views
318
PlumX Metrics