שיח ההסכמה בעברות מין כאי צדק אפיסטמיConsent as an epistemic injustice

Abstract

תקציר בעברית: ספרות ענפה עוסקת בסוגית ההסכמה בעברות מין. מאמר זה מציג זווית נוספת של הסכמה בעברות מין, אשר לא הוצגה עד כה בספרות המשפטית בישראל. המאמר מציע בחינה אפיסטמולוגית של אלמנט ההסכמה בעברות מין (ובעיקר בהקשר לעבירת האונס) באמצעות חיבור בין התיאוריה פילוסופית של "אי הצדק האפיסטמי" epistemic injustice של הפילוסופית מירנדה פריקר, ובין השיח הפלילי של הסכמה. הטיעון במאמר הוא שהשיח של הסכמה בהליך הפלילי של עבירת האונס מייצר, ומבטא בו זמנית, אי צדק אפיסטמי לנפגעות ונפגעי עברות מין. במילים אחרות, אלמנט ההסכמה בעבירת האונס מבטא כשלון נפרד וייחודי של צדק בהליך הפלילי ובהתאם, מחייב התייחסות וניתוח ייחודיים.

בספרות הפילוסופית, נעשה שימוש רב בתיאורית אי הצדק האפיסטמי של פריקר אולם הספרות המשפטית לא עסקה כמעט בתיאוריה זו, למרות המרכזיות של עקרון הצדק במשפט, של מהימנות ושל מתן עדות בהליך הפלילי. המאמר מבקש למלא חלל זה בספרות המשפטית של הסכמה.

בנוסף, הספרות המשפטית שעוסקת בעבירות מין ובהסכמה בישראל מתמקדת בעיקרה בהליך הפלילי בתוך כותלי בית המשפט. הדיון במאמר בוחן זירה נוספת בהליך הפלילי, זירת ההעמדה לדין, אשר לא נחקרה עד כה בישראל בהקשר לעבירות מין. באמצעות ניתוח ראיונות שנעשו עם פרקליטים ופרקליטות העוסקות בתיקי עבירות מין, המאמר מנתח את שיח ההסכמה בשלב מוקדם יותר משלב ההליך המשפטי – שלב ההחלטה על העמדה לדין.

אם כך, למאמר תרומה בשני אופנים: ראשית, המאמר מציע ניתוח של יסוד ההסכמה באמצעות שימוש בתיאוריה פילוסופית של אי צדק אפיסטמי, תיאוריה שנעשה בה שימוש מועט בכתיבה המשפטית, ובכך מאיר נושא זה באור חדש. שנית, המאמר מנתח את שיח ההסכמה בשלב העמדה לדין, שלב אשר לא נחקר עד כה בישראל וכך, מאפשר הסתכלות ראשונה על מקומו של רכיב ההסכמה בהחלטות העמדה לדין.

Note: Downloadable document in Hebrew.

Keywords: הסכמה, עבירות מין, העמדה לדין