מהפכנות ושמרנות בפסיקת בית־הדין הרבני - על אכיפת גירושים בטענת מאיס עלי
Revolutionism and Conservatism in the Rulings of the Israeli Rabbinical Courts: The Enforcement of Divorce on the Grounds of Ma‘is Alay

56 Pages Posted: 7 Jul 2020

See all articles by Avishalom Westreich

Avishalom Westreich

College of Law and Business - Ramat Gan Law School

Amihai Radzyner

Bar-Ilan University - Faculty of Law

Date Written: 2020

Abstract

תקציר בעברית: בשנים האחרונות חלים שינויים דרמטיים בדיני הגירושין ההלכתיים החלים מכח החוק על יהודים בישראל. דומה שהכתיבה האקדמית על דיני הנישואין והגירושין בישראל הדגישה בעיקר את הביקורת – המוצדקת פעמים רבות – על פסיקתם של בתי הדין הרבניים, וכמעט ולא נתנה דעתה על העובדה כי בתחום המרכזי של עילות הגירושין חלה מהפכה של ממש, ובפסיקת בתי הדין אנו מוצאים נטייה ברורה של זניחת עילות הגירושין הקלאסיות, מבוססות האשם המוכח בראיות חזקות, כבסיס בלעדי לחיוב גט והפעלת סנקציות. מדובר במהפכה שמשמעותה ברורה: באופן כללי ובהשוואה למצב בעבר, קל היום יותר, בפרט לנשים, לקבל גט מבן הזוג הסרבן, ובמהירות רבה יותר.

המאמר מתרכז בנדבך מרכזי במגמה זו: עלייתה של עילת 'מאיס עלי' בבתי הדין הרבניים בישראל. משמעותה של עילה זו - היכולה לשמש גם גברים המבקשים להתגרש, אולם מטבע הדברים השימוש המעניין יותר בה הוא בידי נשים ובו יעסוק המאמר – היא כי במקרה בו האשה סולדת מבעלה ובית הדין משתכנע בקיומה של סלידה זו, קמה לה זכות לקבל את הגט. המאמר סוקר את ההיסטוריה המורכבת של עילה זו החל מיסודותיה בספרות התלמוד, דרך שקיעתה וצמצומה בימי הביניים וכלה ביחס אליה בבית הדין הרבני עד לדור האחרון, אולם עיקרו של המאמר עוסק בתחייתה המחודשת בשנים האחרונות.

העובדה כי בבתי הדין מתרחש שינוי דרמטי ביחס לעילה זו עולה לא רק מסקירת הפסיקה, אלא גם מדברי ביקורת חריפים של דיינים ותיקים המתריעים על כך ששינוי זה מהווה חריגה של ממש מן המדיניות ההלכתית של פסיקת הדורות האחרונים בכלל, ושל בתי הדין הרבניים (עד לשנים האחרונות) בפרט. המאמר מציג שלוש מגמות המרכיבות יחדיו את השינוי בפסיקתם של בתי הדין: 1. חלק מן ההרכבים פוסקים חיוב בגט בעילת 'מאיס עלי', לכאורה בניגוד למסורת השולחן ערוך ומרבית הפוסקים במאות השנים האחרונות. 2. הרכבים אחרים מסתייגים מפסיקת חיוב מפורשת, ולכן נוקטים בצעד השונה סמנטית, אבל כמעט וזהה מבחינה מהותית: פסיקת 'מצווה למתן גט' שהיא לכאורה קלה מפסיקת חיוב, אולם לצדה איום בהטלת סנקציות. יש עניין במהלך זה משום שהוא מביא ברוב המקרים למתן הגט באופן מהיר, אולם בד בבד מהווה תשלום מס שפתיים למסורת ההלכתית המסתייגת מחיוב גט. 3. הגדרתה של עילת 'מאיס עלי' כעילה סובייקטיבית שאינה דורשת הוכחה של ממש לקיום הגורם שהביא לסלידה, ואף אינה מחייבת את קיומה של הימנעות מיחסי אישות. כפי שמראה המאמר, באופן זה הופכת עילה זו לעילת סל המאפשרת גירושין מהירים יחסית במקרים רבים, כולל במקרים בהם המניע לגירושין נעוץ בהתנהגות הבעל שלכשעצמה כלל אינה מוכרת כעילת גירושין בספרות ההלכתית הקלאסית, אך נתפסת כלא ראויה בעולם של ימינו.

המאמר עוקב אחר ההתפתחויות ההלכתיות שהביאו לחידושים אלה ומראה שבחלק מן המקרים מדובר במהלך המבוסס על קריאה יצירתית של מקורות מועטים שאינם חד משמעיים. מהלך זה מלמד שלא מדובר אך ורק בהתפתחות טבעית של השיח ההלכתי הפנימי, אלא על ניסיון להכיר במציאות החיצונית ובשינויים החברתיים החלים במוסד המשפחה, ולקיים שיח מפרה עם הנורמות המשפטיות של דיני הגירושין החוץ הלכתיים כפי שהתפתחו בעשרות השנים האחרונות ובפרט האפשרות להתגרש ללא אשם אובייקטיבי.

English Abstract: One of the challenging – and fascinating – institutions of Jewish divorce law is the complex set of laws of the rebellious wife (moredet). One of its central notions is the claim: ma’is alay, usually translated as “he is repulsive to me”, which might justify (according to certain opinions and in certain circumstances) unilateral divorce upon the wife’s demand.

Halakhic family law in Israel, as our paper argues, has significantly changed in recent years. Regarding one of its main aspects, causes for divorce, we are witnessing a real revolution which cannot be overlooked. In Israeli rabbinical court rulings, we find a tendency to abandon the classic fault-based causes for divorce as the basis for obliging a recalcitrant spouse to divorce, for the sake of justifying divorce on the basis of the much more subjective claim, close to concepts of no fault divorce: ma’is alay.

The acceptance of ma’is alay as a legitimate ground for divorce is based on creative interpretations of classic halakhic sources, from the Talmud, through classic post-Talmudic halakhic codes, to modern halakhic responsa and court rulings, but not without debate. This tendency is censured by a group of halakhic judges (dayanim), mainly those of the “old school” of dayanim, who criticize the revolutionary aspects of this trend, and the fact that it deviates from the classic approach of the Israeli rabbinical courts

.Alongside issues of halakhic authority, the interpretative dispute occupies a central place within this debate. The very transformation of ma’is alay from a physical (and sexual) rejection to an abstract legal claim is in fact the center of the interpretative dispute. One school of dayanim (which we identify as more conservative in their divorce rulings) adheres to the original, literal meaning of ma’is alay as representing real physical (and particularly sexual) rejection, while the second school (which we identify as more progressive in their divorce rulings) expands the conceptual meaning of ma’is ‘alay to a general claim, based on the husband’s misconducts, including forms of behavior which apparently do not involve any physical implications. This last opinion opens the gates to a revolutionary approach, close to a (moderate) concept of no-fault divorce, which provides rabbinical courts with legitimacy and authority to face new challenges posed by the modern state and society.


Note: Downloadable document in Hebrew.

Suggested Citation

Westreich, Avishalom and Radzyner, Amihai, מהפכנות ושמרנות בפסיקת בית־הדין הרבני - על אכיפת גירושים בטענת מאיס עלי
Revolutionism and Conservatism in the Rulings of the Israeli Rabbinical Courts: The Enforcement of Divorce on the Grounds of Ma‘is Alay (2020). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3643759 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3643759

Avishalom Westreich

College of Law and Business - Ramat Gan Law School ( email )

26 Ben-Gurion St.
Ramat Gan, 52275
Israel
+972546550333 (Phone)

Amihai Radzyner (Contact Author)

Bar-Ilan University - Faculty of Law ( email )

Faculty of Law
Ramat Gan, 52900
Israel

Here is the Coronavirus
related research on SSRN

Paper statistics

Downloads
8
Abstract Views
87
PlumX Metrics