שפה שסועה: בין מעמד רשמי למעמד מיוחד של השפה הערבית בישראל
How Should We Interpret the Special Status of Arabic

20 Democratic Culture תרבות דמוקרטית כרך 20

33 Pages Posted: 31 Oct 2020

Date Written: October 6, 2020

Abstract

תקציר בעברית: חוק-יסוד : ישראל מדינת הלאום של העם היהודי קובע כי עברית היא שפת המדינה, כי לשפה הערבית יש מעמד מיוחד, וכי השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או לפניהם יוסדר בחוק. בנוסף, מציין חוק-יסוד הלאום במפורש כי אין הוא פוגע במעמד שניתן לשפה הערבית לפני חקיקתו.

דבר החקיקה הראשי שהסדיר את מעמדה של השפה הערבית בישראל לפני חקיקתו של חוק-יסוד הלאום היה סימן 82 לדבר המלך במועצתו שקבע כי השפה העברית והערבית הן שפות רשמיות בישראל. יש הסבורים כי חוק-יסוד הלאום לא בהכרח פוגע במעמדה של השפה הערבית, או, לכל הפחות, לא פוגע בה משמעותית, שכן גם לפני חוק יסוד הלאום לא הייתה לערבית נוכחות משמעותית בישראל. יש המתמקדים בחלק שבו מצוין שחוק היסוד לא יפגע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית. אם אין פגיעה במעמדה בפועל, כך סבורים אלה שמוצאים בכך נחמה, הרי שפסיקת בתי המשפט, שברובה תמכה בחיזוק השפה הערבית במרחב הציבורי, לא תיפגע. לפי עמדה אחרת, חוק יסוד הלאום פוגע במעמדה של השפה הערבית, אולם הפגיעה במעמדה של שפה בכלל, ובמעמדה של השפה הערבית בפרט, משתייכת לקטגוריה של פגיעה חלשה ברובד הסמלי או הרגשי.

על רקע טענות אלה, מטרתו של המאמר היא להציע פרשנות תכליתית למושג "מעמד מיוחד". פרשנות זו תלויה לדעתי במספר שיקולים. השיקול הראשון הוא כוונת המחוקק, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדיונים בהצעות חוק יסוד הלאום השונות ובדיונים עליהן בוועדת הכנסת. השיקול השני הוא הערך המהותי של שפה כחותם זהות תרבותי. השיקול השלישי הוא יחסם של בתי המשפט לביטוי "מעמד מיוחד" בפסיקה שניתנה לאחר חקיקתו של חוק-יסוד הלאום. השיקול הרביעי הוא הלקח שניתן ללמוד ממדינות לאום אחרות שיצרו היררכיה בין שפת הרוב לשפת המיעוט, לעומת מדינות אחרות שנקטו מדיניות הפוכה, לפיה יש להכיר בשפת המיעוט כשפה רשמית ולחתור לקראת מעמד שוויוני שלה לשפת הרוב. השיקול החמישי נוגע לפוטנציאל הטמון בחיזוק ההגנה על השפה הערבית לטובת יצירת סולידאריות אזרחית בין יהודים וערבים בישראל.

English Abstract: The Basic Law: Israel, the Nation State of the Jewish people [Hereinafter: the INS], which was passed on 19 July 2018 by the Israeli parliament, determines that Hebrew is the "state language" of Israel, while Arabic is a language with “special status". The INS also declares that "specific arrangements concerning the use of the Arabic language in governmental institutions" will be set in future legislation, and promises that the INS "does not harm the prior status of the Arabic language before its enactment".

Before the INS, Hebrew and Arabic were both officially considered Israel's official languages. Proponents of the INS claim that the INS does not harm the status of the Arabic language, since its status was already weak and fragile before the enactment of the INS. Some argue that the INS harms the status of Arabic only on the symbolic level, since the INS clearly stipulates that it does not harm the status given to the Arabic language before the INS came into effect.

In light of these claims, the purpose of this paper is to suggest purposive interpretation to the special status of Arabic in the INS. The article argues that the special status of Arabic in the INS should be purposively interpreted by courts in light of five considerations. The first is the legislators' intent as it is manifested in public debates in the Knesset before the enactment of the INS. The second is the intrinsic value of Arabic as the Arab minority's exclusive marker of cultural identity. The third consideration is the way courts interpreted the special status of Arabic after the enactment of the INS. The forth consideration is the lesson we can learn from countries that created a hierarchy between the majority language and the minority language, and countries, which chose the opposite path of positively recognizing the minority language by according it a more equal status to the majority language. The fifth consideration concerns the positive potential of a strong legal protection of Arabic to create a basis for civic solidarity between Jews and Arabs in Israel.

Note: Downloadable document in Hebrew.

Suggested Citation

Pinto, Meital, שפה שסועה: בין מעמד רשמי למעמד מיוחד של השפה הערבית בישראל
How Should We Interpret the Special Status of Arabic (October 6, 2020). 20 Democratic Culture תרבות דמוקרטית כרך 20, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3706071

Meital Pinto (Contact Author)

Zefat Academic College ( email )

11 Jerusalem St.
Zefat, 1320611
Israel

Do you have a job opening that you would like to promote on SSRN?

Paper statistics

Downloads
360
Abstract Views
1,146
Rank
163,564
PlumX Metrics