חוק הלאום, ההסלמה במלחמת התרבות, והצורך בהכרזה על תיקו
The Nation-State Law, the Escalation of the War of Cultures, and the Need for Declaring a Draw

Abstract

תקציר בעברית: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי הוא החולייה האחת עשרה בסדרה של יוזמות שננקטו לאורך המאה העשרים לרתימת המשפט להכרעה במלחמת התרבות המתקיימת בעם היהודי זה מאתיים וחמישים שנה. עד שנות השמונים של המאה העשרים כל היוזמות האלה נדחו, ואולם מאז הן החלו מתקבלות. שורה של מלומדי משפט התנגדה לרתימת המשפט להכרעה במלחמת התרבות. יש להבין את חקיקתו של חוק הלאום כתגובת נגד של הקבוצה היהודית הדתית והקבוצה היהודית הלאומית לשורה של מהלכים חוקתיים שנקט בית המשפט העליון בעקבות חקיקתם של שני חוקי היסוד של 1992 ופסק דין בנק המזרחי, שניתן ב-1995. ניתן לפרש את חוק הלאום בשתי דרכים: דרך רדיקאלית, שעל פיה החוק מבקש לכונן איזון חדש בין רכיב ה"יהודית" ורכיב ה"דמוקרטית" במשפט הישראלי, באופן שלרכיב הראשון תינתן עדיפות על פני הרכיב השני; דרך הרמונית, שעל פיה יש לראות את החוק כמשתלב ביוזמות החקיקה הקודמות שביקשו לקבוע את האופי התרבותי של המדינה, באופן שמכאן ואילך הלאומיות היהודית והדתיות היהודית תהיינה בעלות מעמד שווה לזה של הערכים הדמוקרטיים-ליברליים בהמשך הפיתוח של המשפט. עלינו להכריז לזמן בלתי מוגבל על "תיקו" בשימוש במשפט במסגרת מאבקי מלחמת התרבות. ברוח זאת, יש להתנגד לניסיונות לבטל את חוק הלאום על ידי בית המשפט העליון, ולפיכך על בית המשפט העליון לדחות את העתירות שהוגש אליו לפסילתו של חוק הלאום.

English Abstract: Basic Law: Israel – The Nation-State of the Jewish People is the eleventh attempt in a series of initiatives taken in the course of the twentieth century to draft the law for determining the cultural traits of the new Jewish society formed by Zionism in the twentieth century. Until the 1980s, all such initiatives had been rejected, but since then some of them were adopted. A series of legal scholars wrote against drafting the law for determining the cultural traits of Israel. The Nation-State law needs to be understood as a counter-measure taken by the Jewish religious group and by the Jewish nationalist group in reaction to a series of constitutional measures undertaken by the Supreme Court following the enactment of the two Basic Laws of 1992 and the Bank Ha-Mizrachi case of 1995. It is possible to interpret the Nation-State Basic Law in two ways. According to the radical way, the Basic Law intends to constitute a new balance between the elements of “Jewish” and “Democratic” in Israeli law, so that the element of “Jewish” will enjoy supremacy over the element of “Democratic”. According to the harmonious way, the Nation-State Basic Law should be seen as adding to, and as part of, the previous legislation that meant to determine the cultural traits of the State, so that the elements of “Jewish” and the element of “Democratic” will continue to enjoy equal standing in the future development of Israeli law. We need to declare a “draw” with regard to the use of the law in the war of cultures. In this spirit, the petitions submitted to the Supreme Court for annulling the Nation-State law should be rejected.

Note: Downloadable document in Hebrew.