?סעיף ההתיישבות ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, מה הקשר
The connection between clause 7 of the Basic Law: Israel as the nation state of the Jewish people (Jewish settlement) and the nature of the state of Israel as the nation of the Jewish people
תרבות דמוקרטית 20
32 Pages Posted: 31 Oct 2020
Date Written: October 19, 2020
Abstract
תקציר בעברית: חוק יסוד הלאום מורכב משני חלקים עיקריים: החלק הראשון, הכולל סעיף 1 לחוק, קובע את עקרונות החוק ומטרותיו — לעגן את זהותה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי בה הוא יממש את זכותו להגדרה עצמית; החלק השני, המורכב מיתר סעיפי החוק, הקובעים הסדרים חקיקתיים הנוגעים למדינה— כגון: שמה, דגלה, סמליה, המנונה, בירתה, שפתה הרשמית, קיבוץ גלויות, הקשר שלה לעם היהודי, ההתיישבות בתוכה, לוח רשמי, יום העצמאות ויום הזיכרון, ימי מנוחה ושבתון—שנועדו לתת ביטויים מעשיים, כך לשיטת יוזמי החוק, לזהותה של המדינה כמדינת לאום העם היהודי. כל אחד מהביטויים המעשיים לאופייה של המדינה כמדינת לאום העם היהודי טומן בחובו הטיה אתנו-תרבותית לטובת הרוב היהודי על פני המיעוט הערבי. המדובר בפרקטיקות מפלות, בתחומי החיים השונים, שלשיטת יוזמי החוק מתחייבות ומוצדקות מעצם הגדרתה של המדינה כמדינת לאום של העם היהודי.
אחת השאלות הקשות שחוק יסוד הלאום מעורר היא: מהן ההטיות האתנו-תרבותיות (הפרקטיקות המפלות), לטובת הרוב היהודי על פני המיעוט הערבי, המותרות כתוצאה מהגדרתה של המדינה מדינת לאום העם היהודי? שאלה זו מניחה כי, קיימת הסכמה לגבי הגדרתה של המדינה כמדינת לאום העם היהודי, אך היא עוסקת במסקנות המעשיות המתחייבות מכך. רשימה זו מוקדשת לדיון בשאלה זו, ובשאלות משנה הנובעות ממנה, בכל הנוגע לסעיף7 לחוק יסוד הלאום (המכונה סעיף ההתיישבות), היוצר הטיה אתנו תרבותית בתחום ההתיישבות בתוך גבולות המדינה לטובת הרוב היהודי.
ניתן להצביע על שתי מסקנות עיקריות העולות מהדיון: המסקנה הראשונה נוגעת לפרשנותו של סעיף ההתיישבות. המסקנה מהדיון היא, שההיסטוריה החקיקתית של הסעיף ולשונו מובילים לפרשנות, לפיה סעיף ההתיישבות אכן יוצר אפליה והטיה אתנו-תרבותית, ברוב תחומי החיים, לטובת הרוב היהודי על פני יתר המיעוטים אזרחי המדינה, ובראשם המיעוט הערבי. המסקנה השניה, נוגעת לקשר שבין ההטיה בתחום ההתיישבות הנובעת מסעיף ההתיישבות לבין הגדרתה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי. המסקנה מהדיון היא, שהקשר בין צורת ההתיישבות בתוך גבולות המדינה לבין הגדרה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי הנו רופף, אם בכלל. היעדר קשר זה מצביע על כך שאין מקומו של סעיף ההתיישבות במסגרת חוק יסוד הלאום, והוא בבחינת "מוטציה נורמטיבית", שהכנסתו אל תוך חוק היסוד עולה כדי שימוש לרעה בסמכותה של הרשות המכוננת.
English Abstract: The Nationality Basic Law is comprised from two main parts: the first, which includes article 1 of the law, sets the principles and aims of the law- to anchor the identity of the State as the national state of the Jewish people in which they realize their right to self determination; the second, which is comprised from the remaining articles of the law, determine constitutional arrangements in relation to the State- such as: its name, flag, symbols, national anthem, capital, formal language, immigration of Jews from all over the world, its relationship with the Jewish people, the settlement within, independence day and memorial day, rest days and national holidays- that were intended according to the initiators of the Basic Law, to give practical expression to the identity of the State as the national state of the Jewish people. Each of the practical expressions of the State's character as the national state of the Jewish people contains deep within it an ethno-cultural inclination in favor of the Jewish majority over the Arab minority. It's about discriminatory practices in different areas of life, which according to the initiators of the law, stem from and are justified by the actual definition of the State as the national state of the Jewish people.
One of the hard questions which the Nationality Basic Law raises: what are the ethno-cultural inclinations (discriminatory practices|), in favor of the Jewish majority over the Arab minority, that are allowed by the definition of the State as the national state of the Jewish people? This question assumes that there is an agreement on the definition of the State as the national state of the Jewish people, still, it deals with the practical consequences resulting thereoff. This paper is dedicated to the discussion of this question, and to secondary questions resulting there from, dealing with article 7 of the Nationality Basic Law (the so called the settlement article) creating an ethno cultural inclination in the subject of settlement within the boundaries of the State in favor of the Jewish majority.
We can point out two major conclusions resulting from the discussion: the first refers to the interpretation of the settlement article. The conclusion being that the legislative history and its wording lead to an interpretation, according to which, the settlement article in fact creates discrimination and ethno cultural inclination, in most fields of life, in favor of the Jewish majority as opposed to all other minorities, citizens of the State, with the Arab minority ahead of them all. The second conclusion, relates to the relationship between the discrimination on the subject of settlement originating from the settlement article and the definition of the State as the national state of the Jewish people. The result to this discussion is that the relationship between the manifestation of settlement inside the State's boundaries and the definition of the State as the national state of the Jewish people is weak if at all. The lack of such relationship indicates that there is no place for the settlement article in the Nationality Basic Law, but it is a normative mutation and its inclusion would be a misuse of the constituent authority.
Note: Downloadable document in Hebrew.
Suggested Citation: Suggested Citation
The connection between clause 7 of the Basic Law: Israel as the nation state of the Jewish people (Jewish settlement) and the nature of the state of Israel as the nation of the Jewish people (October 19, 2020). תרבות דמוקרטית 20, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3714563