הלכת יולי אדלשטיין וכרונולוגיית יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה בישראל The Yuli Edelstein Decision and the History of the Balance of Power between the Knesset and the Government in Israel

44 Tel Aviv University Law Review 321 (2021)

42 Pages Posted: 27 Jan 2021 Last revised: 30 Nov 2021

See all articles by Rivka Weill

Rivka Weill

Interdisciplinary Center (IDC) Herzliyah - Radzyner School of Law; University of Chicago Law School

Date Written: November 11, 2020

Abstract

תקציר בעברית: הלכת אדלשטיין הרעידה את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית. לראשונה בתולדות המדינה התערב בית המשפט העליון בקביעת עיתוי הצבעה בכנסת ויצר מציאות פוליטית בלתי הפיכה. לראשונה התפטר יו"ר של הכנסת במחאה תוך סירוב לקיים צו שיפוטי. כל רשות ראתה את רעותה כפוגעת קשות בעקרונות הליבה של הדמוקרטיה. בית המשפט סבר כי סירוב יו"ר הכנסת לקיים הצבעה על החלפתו כאשר רוב חברי הכנסת דורשים לעשות כן עולה כדי פגיעה קשה במרקם החיים הפרלמנטריים. יו"ר הכנסת דבק בעמדתו שהוא נוהג בממלכתיות ומונע "אלטלנה שנייה" בהתפטרותו. עם מי הדין? מאמר זה מבקש לתרום לשיח במובנים אחדים: ראשית, הוא מציג הוכחה אמפירית לכך ששליטת הממשלה בכנסת נחלשה לאורך שנות קיומה של המדינה בהיבטים רבים, ולכן יש להיזהר מביסוס התערבות שיפוטית ביחסי כנסת-ממשלה על רקע תֵזה הטוענת להיחלשות הכנסת בשנים האחרונות. שנית, המאמר טוען כי הצורך בחיזוק הכנסת על חשבון הממשלה אינו יכול להצדיק את הלכת אדלשטיין. קנוניזציה של ההלכה צריכה להתמקד בדחיפות שראה בית המשפט בהתערבות שתאפשר חילופי שלטון תקינים בישראל. שלישית, המאמר מראה כי החוק, הנוהַג בכנסת, התקדימים המשפטיים ואופייה של השיטה הפרלמנטרית היוו נימוקים בעד עמדת אדלשטיין והצדיקו אי התערבות שיפוטית. רביעית, לטענתי ניתן היה למנוע את התממשות הסכנות של פוליטיזציה של השפיטה ומשפטיזציה של הפוליטיקה לו היה בית המשפט מסתפק בסעד הצהרתי. יתרה מכך, אף על פי שגם בעבר נמנע יו"ר הכנסת מלציית לפסיקת בית המשפט, אז נמנעה התנגשות בין הרשויות כי בית המשפט הסתפק בסעד הצהרתי מטעמים אסטרטגיים. לשיטתי, בית המשפט אינו רשאי ליתן צווי עשה שעה שהוא מתערב בהליכים פנים-פרלמנטריים כי הדבר סותר חזיתית את החסינות המהותית המוקנית לחברי הכנסת.

Keywords: התערבות שיפוטית בהליכים פנים-פרלמנטריים, חסינות מהותית, יחסי כנסת-ממשלה, שיטה פרלמנטרית, בחירות יחסיות

Suggested Citation

Weill, Rivka, הלכת יולי אדלשטיין וכרונולוגיית יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה בישראל The Yuli Edelstein Decision and the History of the Balance of Power between the Knesset and the Government in Israel (November 11, 2020). 44 Tel Aviv University Law Review 321 (2021), Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3728661

Rivka Weill (Contact Author)

Interdisciplinary Center (IDC) Herzliyah - Radzyner School of Law ( email )

P.O. Box 167
Herzliya, 46150
Israel

University of Chicago Law School ( email )

1111 E. 60th St.
Chicago, IL 60637
United States

Do you have a job opening that you would like to promote on SSRN?

Paper statistics

Downloads
461
Abstract Views
1,234
rank
86,171
PlumX Metrics