הגירת עבודה לחקלאות בישראל בצל ההסכם הדו-צדדי תאילנד - ישראל
Immigration for agricultural labor in Israel in the shadow of the bilateral agreement between Israel and Thailand
Ash Kurlander, Y. (2014). Agricultural Labor Migration to Israel in Light of the Bilateral Agreement Between Thailand and Israel: Final Report. JDC: Jerusalem (Heb.)
102 Pages Posted: 2 Jul 2021
Date Written: 2014
Abstract
תקציר בעברית: בשנת 2011, חמישים וחמישה מהגרי עבודה תאיים ענו בשאלון כי הם שילמו קצת מעל 9,000 דולר בכדי להגיע לעבוד בישראל בחקלאות (Raijman and Kushnirovich, 2012). שנתיים לאחר מכן, על אותו השאלון ענו עשרים וחמישה עובדים תאיים, כי הם שילמו פחות משליש המחיר (Raijman and Kushnirovich, 2014). לעיתים רחוקות ניתן לראות כיצד מציאות שנתפסה עד לפני רגע ככזו שלא ניתן לערערה, משתנה ללא היכר. בלב מחקר זה יעמוד התהליך שבסופו מהגרי עבודה התאיים לחקלאות יכלו להגיע לעבודה בישראל במחיר נמוך של דמי תיווך. למרות שהיו אלו מהגרי העבודה ששילמו את מחירם של דמי התיווך הגבוה במשך שנים ארוכות והם גם אלו הנהנים מהפחתתו, הם אינם מיוצגים במחקר זה אלא שחקנים אחרים: מדינתיים וחוץ מדינתיים שקידמו או התנגדו לתהליך שבסופו מומש ההסכם הדו־צדדי בין ישראל ותאילנד.
במחקר זה ביקשתי לבחון את העמדות והפרקטיקות של השחקנים המרכזיים, המדינתיים והחוץ מדינתיים, בשדה הגירת העבודה לחקלאות מתאילנד לישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בשמונה השנים שחלפו עד שההסכם הדו-צדדי בין ישראל לתאילנד מומש. שמונה השנים שבמרכז המחקר מתחילות באופן מלאכותי ביולי 2005 אז התקבלה החלטת הממשלה (4024) שקראה לשינוי אופן גיוס מהגרי העבודה לישראל ומסתיימות בינואר 2013 אז אושר לחברות כוח האדם והתיווך לגבות עמלה ממהגרי העבודה שגויסו על ידי תאילנד וארגון ה־IOM. עם זאת, לעיתים הדעות שיובאו בפרק הממצאים התייחסו לתקופה החורגת משנים אלו והיוו את ההיגיון ששלט לפני קבלת החלטת הממשלה וכן בספקולציות לגבי העתיד.
ממצאי המחקר ישרטטו שני סיפורים עיקריים המשולבים זה בזה; הסיפור על אחריותה וכוחה של המדינה (ישראל) והסיפור על כוחן של חברות כוח האדם והתיווך הישראליות. ניתן יהיה לראות כיצד שאר השחקנים: חברות התיווך התאיות, ההנהגה התאית, ארגוני זכויות האדם וכדומה הם במידה רבה שחקנים משניים שהגיבו למדינה ולחברות התיווך הישראליות. מהבחינה הזו, ניתן יהיה לראות כיצד חברות כוח האדם והתיווך הישראליות היו גולם שקם על יוצרו במשך מעל עשרים שנה. עם זאת, כשהתנאים והרצון לחיסולן גברו, המדינה יכלה להן.
ממצאי המחקר התבססו על איסוף נתונים שנערך בין השנים 2010-2013. בסיס הנתונים מכיל 68 ראיונות עומק, 26 מתוכם נערכו בתאילנד ו־42 בישראל. ראיונות העומק נערכו עם מגוון מרואיינים, הן מהמגזר המדיני והן מהמגזר האזרחי. כמו כן, שאלונים חצי מובנים נאספו מ־55 מהגרי עבודה תאיים לחקלאות בישראל כחלק ממחקרן של פרופ' רבקה רייכמן וד"ר נונה קושרנביץ' (Raijman and Kushnirovich, 2012). כמו כן נערכו מספר תצפיות במהלך תקופת איסוף הנתונים בקרב ישיבות של חברות כוח האדם והתיווך, הלובי החקלאי, סמינר אוריינטציה לפני טיסה לישראל, קבלת מהגרי העבודה לחקלאות בשדה"ת נתב"ג וכדומה. בנוסף לראיונות העומק, לשאלונים ולתצפיות, נעשה שימוש בניתוח טקסטים של עיתונות ישראלית ותאית, פרוטוקולים של כנסת ישראל וחומרים ממשפטים שונים שהתנהלו בבתי המשפט מישראל.
במחקר זה שני פרקים עיקרים: פרק תיאור התופעה ופרק הממצאים. בפרק תיאור התופעה ישנם ארבעה תתי פרקים; הראשון יפרט על אבני היסוד של משטר הגירת העבודה בישראל, השני יפרט על הגירת העבודה לחקלאות בישראל, השלישי ייתן סקירה כללית על תאילנד והפרק הרביעי והאחרון יפרט את סדר ההתרחשויות וההקשר ההיסטורי של התהליך שהביא למימוש ההסכם הדו־צדדי. פרק הממצאים מורכב משלושה תתי פרקים גדולים שכל אחד מהם תחום בזמן. תת הפרק הראשון בין 2005 לשנת 2007, מרגע החלטת המשלה ועד לחתימה על ההסכם המשולש בין תאילנד ל־IOM; תת הפרק השני תחום מרגע החתימה על ההסכם המשולש בספטמבר 2007 ועד לדצמבר 2010 אז נחתם ההסכם הישיר בין ישראל לתאילנד; ותת הפרק השלישי מהחתימה הישירה עד לאישור העמלות לחברות כוח האדם בינואר 2013. בכל אחד מתתי הפרקים האלו ישנם תתי פרקים הדנים בשחקנים השונים בעמדותיהם ופעולותיהם בהקשר לשנים הרלוונטיות. הפרקים ותתי הפרקים הם חלוקה מלאכותית של תצרף שחלקיו משלימים זה את זה והתמונה הנגלית היא של יחסי כוחות בין המדינות לבין השחקנים השונים.
מחקר זה הינו חלק ממחקר דוקטורט בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' רבקה רייכמן ופרופ' דבורה ברנשטיין, אני עוקבת מאז יוני 2010 אחר הגירת העבודה לחקלאות בישראל וחוקרת את שורשיה ונקודות השינוי שחלו בה לאורך השנים תוך התייחסות ליחסים שנרקמו בין ישראל לתאילנד. מחקר הדוקטורט עליו נסמך מחקר זה מומן על ידי אוניברסיטת חיפה, והמרכז האקדמי רופין וג'וינט ישראל, למוסדות אלו אני מוקירה תודה. למרות תמיכתן, כל הנכתב בו הוא על אחריותי בלבד.
Note: Downloadable document in Hebrew.
Keywords: מהגרי עבודה, חקלאות, עובדים זרים, הסכם בילטראלי, תאילנד, ישראל
Suggested Citation: Suggested Citation
Immigration for agricultural labor in Israel in the shadow of the bilateral agreement between Israel and Thailand (2014). Ash Kurlander, Y. (2014). Agricultural Labor Migration to Israel in Light of the Bilateral Agreement Between Thailand and Israel: Final Report. JDC: Jerusalem (Heb.), Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3874574