הגירת עבודה לחקלאות בישראל בצל ההסכם הדו־צדדי: תאילנד – ישראל: המלצות ראשוניות
Immigration for agricultural labor in Israel in the shadow of the bilateral agreement between Israel and Thailand - Preliminary recommendations

Abstract

תקציר בעברית: החל מאמצע שנות התשעים של המאה העשרים התבססה מערכת הגירה (Migration System) בין ישראל לתאילנד בכל הנוגע למהגרי עבודה זמניים לסקטור החקלאות, וזאת בהסכמתה המלאה של מדינת ישראל לכניסתם של מהגרי עבודה לענף זה. בחסותן של שתי המדינות – ישראל ותאילנד, בליבה של מערכת הגירה זו שגשגה תעשיית הגירה שהורכבה מלשכות פרטיות (חברות תיווך וכוח אדם) בשתי הארצות שהיו אחראיות לגיוס וטיפול במהגרי העבודה התאיים בישראל. לאחר עשרים שנות קיומה של מערכת הגירה זו, בסוף 2012 מומש הסכם דו-צדדי בין ישראל לתאילנד ושינה את חוקי המשחק. יישומו של ההסכם מאיים לשנות את יחסי הכוחות בשדה ללא היכר ולגרור אחריו שינוים מרחיקי לכת.

מדינת ישראל נמנעה במשך שנים ארוכות מלחתום על הסכמים דו־צדדיים מול מדינות המוצא של מהגרי העבודה, הסכמים שהיו הופכים אותה לאחראית במידת מה להעסקתם של העובדים (רוזנהק, 1999; סטיבון, 2006; קמפ ורייכמן, 2008). עם זאת, בעקבות לחץ ציבורי ובינלאומי שהוקיע את גביית דמי התיווך הלא חוקית, התקבלה ב־2005 החלטת ממשלה המאשרת להגיע להסדר עם ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) להבאתם של מהגרי עבודה תאיים לישראל לענף החקלאות . אולם רק חמש שנים לאחר שהתקבלה בנידון החלטת ממשלה, בדצמבר 2010, נחתם הסכם דו־צדדי בין ישראל לתאילנד בכל הנוגע לגיוס מהגרי עבודה לחקלאות . בעקבות ההסכם, תאילנד הפכה באופן רשמי את מה שהיה כבר לעובדה ידועה, להיות מדינת המוצא הבלעדית של מהגרי עבודה לחקלאות. ההסכם מגולם בפרויקט TIC (Thailand – Israel Cooperation) – שיתוף פעולה ישראל־תאילנד להבאת מהגרי עבודה לחקלאות.

מחקר שנערך בימים אלו על ידי פרופ' רבקה רייכמן וד"ר נונה קושנרביץ' ושלשמחתי הרבה, התאפשר לי להיות מעורבת בו, מראיין מהגרי עבודה תאיים ובולגרים שהגיעו לישראל תחת הסכמים בילטראליים. בזהירות הנדרשת ממחקר שטרם הושלם איסוף ממצאיו, ניתן לומר כי התמונה המצטיירת מעודדת וכי מהגרי העבודה התאיים משלמים היום כדי להגיע לישראל רק את הסכומים כפי שההסכם מורה עליהם.

כחלק מעבודת הדוקטורט שלי בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' רבקה רייכמן ופרופ' דבורה ברנשטיין, אני עוקבת מאז יוני 2010 אחר הגירת העבודה לחקלאות בישראל וחוקרת את שורשיה ונקודות השינוי שחלו בה לאורך השנים תוך התייחסות ליחסים שנרקמו בין ישראל לתאילנד. מטרות מחקר הדוקטורט הינן:

1) שרטוטה של מערכת ההגירה שהתקיימה בין ישראל לתאילנד מסוף שנות השמונים ועד לתחילת מימושו של ההסכם הבילטראלי.

2) בחינה של נקודות הממשק בין שתי המדינות במערכת ההגירה (תהליך הגיוס, העברת כספים ועוד) בשנים הנ"ל בשלושת רמות הניתוח: מיקרו, מזו ומאקרו, תוך התמקדות בפעילותה והשפעתה של תעשיית ההגירה שהתפתחה במערכת הגירה זו.

3) בחינה של התהליכים הדינמיים שהובילו לנקודות שינוי במהלך השנים הנ"ל והובילו בסופו של דבר לתחילת מימושו של ההסכם הבילטראלי בין המדינות.

באוקטובר 2012 זכיתי במענק מטעם המרכז האקדמי רופין וג'וינט ישראל ובזכותם הושלם איסוף הנתונים בתאילנד. ביולי 2014 אגיש למרכז האקדמי רופין ולג'וינט ישראל דוח שיסכם את עבודתי בנוגע לתפיסות אודות יישום ההסכם הבילטראלי והמלצות אופרטיביות לשיפורו. מסמך זה היה אמור להיכלל בדוח שיוגש ביולי 2014. עם זאת, לאור בקשה ספציפית, נעניתי לפרסם בשלב מוקדם יותר מספר המלצות ראשוניות והנה הן לרשותכם. על אף שהבקשה הספציפית הגיעה מגורם אחד בלבד, הרי מן ההגינות שבהזדמנות זו ההמלצות הראשוניות ישלחו לכלל הגורמים המעורבים וכך נעשה.

מבנה המסמך הינו הצגת סוגיה מסוימת, העלאת הבעייתיות שבה ולבסוף מספר המלצות אופרטיביות לתיקון. במסמך תריסר סוגיות שמצאתי כחשובות ביותר, סדר הופעתן אקראי למדי אך הן מתחילות מסוגיות הקשורות ליישום ההסכם בתאילנד וממשיכות לעבר סוגיות המתרחשות בישראל. סוגיות שונות נמצאות באחריות גורמים שונים ורובן יוכלו להיפתר רק על ידי שיתוף פעולה בין הגורמים השונים. כולי תקווה כי שיתוף פעולה שכזה אפשרי ואכן יתרחש.

ההמלצות הראשוניות שלפניכם מבוססות על איסוף נתונים שנערך בין השנים 2010-2013, משמע, הנתונים נאספו ב"זמן אמת" של יישום ההסכם. בסיס הנתונים מכיל 57 ראיונות עומק, 20 מתוכם נערכו בתאילנד ו-37 בישראל. ראיונות העומק נערכו עם מגוון של אנשים, הן מהמגזר המדיני והן מהמגזר העסקי והאזרחי. באופן ספציפי יותר, נערכו ראיונות עם פקידי ממשל בישראל ותאילנד, נציגי לשכות פרטיות בישראל ובתאילנד, נציגי ארגונים חברתיים בישראל ובתאילנד ועם חקלאים ישראלים ומהגרי עבודה תאיים. שאלונים חצי מובנים נאספו מ־55 מהגרי עבודה תאיים לחקלאות בישראל כחלק ממחקרן של פרופ' רבקה רייכמן וד"ר נונה קושרנביץ' (Raijman and Kushnirovich, 2012). נערכו מספר תצפיות במהלך תקופת איסוף הנתונים: בקרב ישיבות של הלשכות הפרטיות, הלובי החקלאי, סמינר אוריינטציה לפני טיסה לישראל, קבלת מהגרי העבודה לחקלאות בשדה"ת נתב"ג וכדומה. בנוסף לראיונות העומק, לשאלונים ולתצפיות, נעשה שימוש בניתוח טקסטים של עיתונות ישראלית ותאית, פרוטוקולים של כנסת ישראל וחומרי ממשפטים שונים שהתנהלו בבתי המשפט מישראל. נתונים שנאספו על ידי בוצעו תחת אישור של הוועדה לבדיקת מחקרים בבני אדם בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה, מספר אישור 097/12 מיום ה־20 למאי, 2012.

איסוף הנתונים הושלם בפברואר 2013, כך שייתכן וחלק מהערותיי כבר תוקנו ואינן רלוונטיות, אשמח ואודה לכל מי שיעדכן אותי בכך. כמו כן, יש לקחת בחשבון שמימוש ההסכם עדיין נמצא בשלבי היישום הראשוניים שלו וחלק מפגמיו הרי הם בגדר מחלות ילדות שיעברו בחלוף הזמן. עניין נוסף הוא שרוב הסוגיות הנידונות עמוסות לעייפה בפרטים טכניים המורכבים מנהלי משרדים שונים ומנקודות מבט שונות, על כן בבואי לתאר את הבעיה המוצגת בחרתי לפשטה ככל הניתן כך שתהיה בהירה מספיק. אותו הדבר נכון גם בכל הנוגע להמלצות שאופני היישום שלהן מורכבים למדי. אשמח לדון עם כל גורם שיבקש לדון באופנים האופרטיביים ליישום ההמלצות.

מסמך זה ענינו הצגת כשלים והצגת המלצות ראשוניות לשיפורם, על כן מעצם טבעו, הוא עוסק במה שאינו עובד היטב ולא מציג את העבודה הקשה והטובה שנעשית על ידי גורמים רבים בדרגות השונות. בהזדמנות זו אם כן, ברצוני להכיר תודה לכל אלו שטובתם של מהגרי העבודה התאיים וכן החקלאים בישראל והחקלאות ישראל נמצאים בראש מעייניהם והם עובדים ימים כלילות לטובתם של אלו. תודה נוספת מגיעה גם לכל האנשים בישראל ובתאילנד, פקידי ממשל, נציגי לשכות פרטיות, חקלאים, מהגרי עבודה תאיים ואנשי החברה האזרחית שארחו אותי וחלקו עימי את מחשבותיהם בנוגע לחקלאות בישראל ולמהגרי העבודה שלה. שוב, למען הסר ספק, כל הנכתב במסמך זה הוא על אחריותי בלבד.

Note: Downloadable document in Hebrew.

Keywords: עובדים זרים, מהגרי עבודה, תאילנדים, תאילנד, ישראל, הסכם בילטראלי