הנשאל את פי העם? על הקשר בין הליכי אימוצה של חוקה לבין הליכי תיקונה Shouldn't We Seek the People's Consent? On the Nexus between the Procedures of Adoption and Amendment of Israel’s Constitution
10 MISHPAT U’MEMSHAL (HAIFA U L REV) 449 (2007)
39 Pages Posted: 12 Jan 2022
Date Written: June 27, 2006
Abstract
תקציר בעברית: מאז הוכרו חוקי היסוד כחוקתה של המדינה, בפרשת בנק המזרחי, טרם הושלם מפעלה של החוקה. יותר מכל מורגש חסרונו של חוק יסוד: החקיקה, שאמור להסדיר את מעמדה של אותה חוקה, לרבות אופן תיקונה. מאמר זה מנתח את ההצעה המובילה לניסוחו של חוק יסוד: החקיקה, כפי שנוסחה על ידי ועדת נאמן ואומצה בעיקרה על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הליך לגיבוש חוקה בהסכמה רחבה. מנסחיה של הצעת החוקה טרם הכריעו אם נוסחה של החוקה יאושר על ידי הכנסת בלבד או שמא יידרש גם משאל עם. לעומת זאת, לעניין תיקונה של החוקה הם מציעים כי תידרש הסכמת הכנסת בלבד, בהליך שייחד את תיקוני החוקה מחקיקה רגילה.
בניגוד לתפיסה הרווחת בארץ, מאמר זה טוען כי הצעה זו להסדרת אופן תיקונה של החוקה אינה יכולה להיבחן במנותק משאלת אופן אימוצה של החוקה. נוסף על כך נטען כי ההצעה הנוכחית מערבת רכיבים משני מודלים שונים לביסוסה של חוקה: רכיבים מהמודל של ריבונות המחוקק ורכיבים מהמודל של ריבונות העם. נראה כי חסרונותיה של הכלאה זו עולים על יתרונותיה. המאמר מציע דרכים להשגת אותה קוהרנטיות אשר חסרה בנוסח הנוכחי, וזאת בין שנבחר במודל ריבונות המחוקק ובין שנבחר במודל של ריבונות העם. אף ששני המודלים לגיטימיים לביסוסה של חוקה, חוקה המבוססת על ריבנות העם תאפשר את ביסוסה על מדרג של סמכויות במקום על כבילה עצמית. נוסף על כך יש עדיפות למודל של ריבונות העם אם רצוננו בחוקה המבוססת על הסכמה רחבה.
Note: Downloadable document in Hebrew.
Keywords: חוק יסוד: החקיקה, משאל עם, ריבונות העם, ריבונות פרלמנטרית, תיקון חוקתי שאינו חוקתי, חוקה זמנית
Suggested Citation: Suggested Citation