מגורים הולמים" למהגרי עבודה בענף החקלאות והסיעוד לפני התפרצות מגפת הקורונה ואחריה" "Suitable Housing" for Migrant Workers in Israel's Agriculture and Home Care Sectors, Before and During Covid-19.

Abstract

תקציר בעברית: חוק עובדים זרים תשנ"א-1991 קובע שורה של תנאים להעסקת מהגרי עבודה, וביניהם את חובת המעסיק לספק מגורים הולמים לעובד. מחקר זה מבקש לבחון באופן השוואתי את אסדרת תנאי המגורים של מהגרי העבודה לחקלאות ולסיעוד בישראל לפני התפרצות מגפת הקורונה ואחריה. התבוננות משווה בצעדי המדיניות שננקטו (אפריל-דצמבר 2020) ובנתונים אמפיריים מהמעסיקים בסוגיית המגורים מאפשרת הצצה להנחות הבסיס על מהגרי עבודה בישראל ככלל. לטענתנו, השוואה בין שני הענפים, בעלי מאפיינים שונים בתכלית, מחדדת את ההיגיון של האסדרה המדינית שלהם ומבליטה את המכנה המשותף שביסוד משטר ההגירה הישראלי. אנו סבורות כי הכשלים המובְנים הקיימים באסדרת המגורים של שני מגזרים אלו בשגרה החריפו בתקופת הקורונה, עד לכדי סחר בבני אדם. נבקש להצביע עליהם ולהעמיד תשתית ראשונה לשינוי מבני בהסדרים.

Israel’s Foreign Workers’ Law (1991) stipulates a number of conditions for employing a foreign worker, including the employer’s obligation to provide "suitable accommodation" for the worker at the employer’s expense. This study examines and compares the accommodation conditions for agricultural and long-term home care migrant workers in Israel before and after the outbreak of the Covid-19 pandemic. A comparative look at the short-term policy responses (April to December 2020) between the two sectors, along with empirical data from employers regarding accommodations, reveals the shared logic that animates the Israeli labor migration regime – that of the instrumental treatment of migrant workers. The study identifies structural fault lines in the regulation of accommodation in these two sectors that were exacerbated by the Covid-19 pandemic and led, in some cases, to intensified labor market exploitation that may amount to human trafficking.
Keywords: migrant workers, care, agriculture, accommodation, human trafficking, Covid-19.

Note: Downloadable document in Hebrew.