?הליכים מקדמיים בעקבות הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי:הצלחה או כשלוןPreliminary Proceedings arising from the Reform of the Civil Procedure Regulations in Israel: Success or Failure?
מחקרי משפט לה(1)
33 Pages Posted: 4 Apr 2023 Last revised: 9 Aug 2023
Date Written: April 4, 2023
Abstract
תקציר בעברית: מערכת המשפט מצויה במשבר מתמשך. בתי המשפט עמוסים בתיקים, ובמרבית המקרים לא מצליחים להביא את התיק לשלב פסק הדין, כחלק מתופעת המשפט הנמוג. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נולדו כתוצאה ממשבר זה, ושינו בצורה ניכרת את כללי הפרוצדורה בהליכים אזרחיים בישראל.
שינוי משמעותי שחל בתקנות קשור להליכים מקדימי הדיון. כחלק מהתקנות החדשות נקבעו שני הליכים מקדמיים שמתקיימים אחרי שלב הגשת כתבי הטענות - דיון מקדמי ופגישות מהו"ת. להליכים אלה שתי מטרות מרכזיות: להכין את התיק ולהשיג הסכמות לגבי ניהולו על מנת לייעל ולצמצם את הדיון וכן להפנות כמה שיותר תיקים למנגנונים חלופיים מחוץ לכותלי בית המשפט ולמנוע את הסלמת הדיון.
המאמר יסקור את הליך הדיון המקדמי החדש, שמתקיים תוך 30 יום מכתב הטענות האחרון ואת הליכי המהו"ת שמתקיימים סמוך אליו. נדון באופן שבו התקנות מסדירות הליכים אלו, את מטרותיהם השונות – שכוללות נסיון להגיע להסכמה על סיום הסכסוך או על העברתו להליך חלופי לבית המשפט, הכנת רשימת פלוגתאות משותפת, מינוי מומחים, עיון במסמכים ושאלות בעל פה. נתאר את היתרונות שיש להליכים מקדמיים לצמצום הסכסוך, תוך מבט השוואתי לקורה בעולם. נראה כיצד במדינות שונות משתמשים בכלים מקדמיים כדי לייעל את הדיון בבית המשפט ולצמצמו במידת האפשר. מגמה מרכזית במדינות רבות היא קביעה של ההליכים האמורים בשלבים מוקדמים עוד יותר של ההליך – לפני כתבי הטענות.
נבחן את היעילות של ההליכים המקדמיים, באמצעות מחקר אמפירי שבדק את מאפייני פעילות עורכי הדין והצדדים בהליכים המקדמיים החדשים ואת תוצאתם. המחקר מעיד על כשלים ביישום ההליכים המקדמיים כפי שעוצבו בתקנות החדשות – הן לגבי משך זמן הדיון ומיקומו, והן לגבי תוצאותיו והשגת המטרות שעמדו מאחורי הליכים אלו. בהתאם לכך, נראה כי מבנה ההליכים המקדמיים, במתכונת שלאחר הרפורמה, מחטיא את מטרותיו לייעל את הדיון ולהביא לצמצום הסכסוך.
חלק אחרון במאמר יציע הצעות לשיפור מבנה הדיון המקדמי - הן מבחינת זמנו, הגורם המנהל אותו והיחסים בינו לבין פגישת המהו"ת. נציע שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים שיסייעו לצדדים לצמצם את הסכסוך ולהכינו לדיון. כלים אלה אף יורידו מהעומס ומהעלות של קיום פגישות ישירות בין הצדדים ויסייעו לשלב את המשימות המקדמיות באופן יעיל יותר במארג הדיוני הכולל.
כלי דיגיטלי אחד הוא העלאת מסמכים דיגיטלית לשרת מרכזי, אשר יחסוך את המנגנון המסורבל הקיים כיום של חשיפת והגשת מסמכים פיזית. העלאה דיגיטלית של מסמכים, כפי שמציע המאמר, היא זולה ויעילה אל מול העברת ניירות מודפסים, ומאפשרת ניהול נכון של שחרור המסמכים.
בינה מלאכותית יכולה לסייע באיתור פלוגתאות, ניסוח שאלונים ובבחירת מומחים ובחינת הצורך בהם. נדגים את היתרונות והאתגרים בשימוש בבינה מלאכותית לצורך משימות אלו. כלים דיגיטליים אחרים מסייעים בתקשורת א-סינכרונית בין הצדדים בשלב המקדמי להליך, ומאפשרות לבית המשפט לפקח על השיח בין הצדדים ולאתר סוגיות הדורשות הכרעה מלכתחילה.
עדכון מבנה הדיון המקדמי, שילובו עם המהו"ת, ושימוש בכלים דיגיטליים יכולים להבנתנו לשפר משמעותית את היכולת למנוע הסלמה של הסכסוך ולרכך את המשבר בין הצדדים.
Note: Downloadable document in Hebrew.
Suggested Citation: Suggested Citation